רע"ב 8682/12 מגאדבה מחמוד ראיק נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ק' רג'יניאנו) בעת"א 28958-09-12 מיום 20.12.2012, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש לתיקון פקנ"צ 04.13.00 שעניינה בדין המשמעתי החל על אסירים (להלן: פקנ"צ אסירים ).

2.

לטענת המבקש, אוכלוסיית האסירים מופלית לרעה ביחס לאוכלוסיית הסוהרים ככל שהדבר נוגע לדין המשמעתי החל על כל אחת מן הקבוצות. על הרקע הזה עתר המבקש לתקן את פקנ"צ אסירים, ולהשוותה לפקנ"צ 02.08.00 שעניינה בדין המשמעתי החל על סוהרים, וזאת בשלוש סוגיות עיקריות: האחת , הקמת בית דין משמעתי; השניה , מתן זכות לערער על החלטה בהליך משמעתי לפני ערכאת ערעור; והשלישית , מתן אפשרות לקבל יצוג בהליך משמעתי על-ידי עורך דין, משפטן או מתמחה. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בנימוק כי "איננה עתירת אסיר כמשמעותה בחוק, משום שאין לה נגיעה ישירה לתנאי מאסרו או מעצרו של העותר. העותר לא הצביע על עוול קונקרטי שנגרם לו כתוצאה מהעמדתו לדין משמעתי והוא עותר לסעד כללי" . מכאן בקשת הרשות לערער.

3.

עיינתי בבקשה, נתתי דעתי על נימוקיה, ודומני כי דינה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתגובת המשיב. תפקידו של בית המשפט בדוּנוֹ בעתירת אסיר הוא להעביר תחת שבט הביקורת השיפוטית את החלטותיה של הרשות המינהלית. ככלל, בית המשפט אינו דן בעניינים תיאורטיים. המבקש העלה טענות ובקשות כלליות, צופות פני עתיד, מבלי להצביע על החלטה מינהלית מסויימת הטעונה ביקורת שיפוטית, ולפיכך בדין פסק בית המשפט המחוזי כפי שפסק, ודין בקשת הרשות לערער להידחות (רע"ב 7850/99 סמסאן נ' שירות בתי הסוהר

(28.3.2000); רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שירות בתי הסוהר (23.11.2010); להלן: עניין מג'אדבה ). גם טענתו של המבקש לפיה מדובר בעתירה פרטנית – בהצביעו על דוח שנרשם לחובתו בסוף שנת 2011 – דינה לדחייה, באשר המבקש ציין כי הוא פועל לביטול אותו דוח במסגרת הליך אחר (רע"ב 5196/12). הלכה פסוקה היא, "כללם של דברים, ככל שהמבקש או אסירים אחרים מבקשים לתקוף מדיניות או החלטה גורפת של המשיב – עומדת בפניהם האפשרות להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. אך מקום בו ההחלטה הנתקפת היא פרטנית ונוגעת לאסיר ספציפי – תידון במסלול שמתוה סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר" (עניין

מג'אדבה , פסקאות טו-טז).

4.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.