פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8733/14
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
בני סלע
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי באר שבע בתיק עתא 030041-08-14 שניתנה ביום 09.12.2014 על ידי כבוד השופט
יואל עדן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן ) מיום 9.12.2014 בעת"א 30041-08-14, בגדרה נדחתה עתירת אסיר שהגיש המבקש.
1.
המבקש, המייצג את עצמו, עתר ל בית משפט קמא בבקשה לאפשר לאסיר לדעת מראש אם יש כוונה להעבירו למתקן כליאה אחר, ולאפשר לאסיר להגיש את נימוקיו וטענותיו בדבר העברתו עוד טרם קבלת ההחלטה על העברתו. זאת, על מנת ששירות בתי הסוהר יוכל לתת דעתו לעמדתו ולשיקוליו של האסיר כחלק מקבלת ההחלטה בעניינו.
בהחלטתו מיום 9.12.2014, ולאחר דיון שהתקיים בפניו, דחה בית משפט קמא את העתירה מן הטעם כי מדובר בעתירה תיאורטית, באשר אין העתירה מכוונת נגד החלטה ספציפית בעניינו של המבקש או נגד כוונה קונקרטית להעבירו למתקן כליאה אחר.
2.
בבקשה שלפניי, טוען המבקש כי העתירה מכוונת נגד החלטה ספציפית באשר העברתו למתקן כליאה אחר עדין רלוונטית, וכי
נפלו פגמים בהתנהלות בית משפט קמא, שלא אפשר לו להביא את כל נימוקיו ונמנע מלעיין באסמכתאות אליהן הפנה בעתירתו. לטענתו, ראוי לעגן את הסעד המבוקש על ידו בנוהלי שירות בתי הסוהר או תיקון הנוהל הקיים, כך שעמדתו ונימוקיו של האסיר באשר להעברתו למתקן כליאה אחר יובאו בפני הגורם הרלוונטי בשירות בתי הסוהר כאשר קיימת כוונה לבקש את העברתו של האסיר, ועוד קודם לקבלת ההחלטה. לדידו, מיצוי ההליך המנהלי, להבדיל מעדכונו בדיעבד ועתירה ל בית המשפט , מהווה איזון טוב יותר בין שיקוליו של המשיב לשיקוליו של האסיר; מקנה כלים רבים יותר לבחון את ההחלטה על העברת אסיר, מאשר אלו הנתונים ל בית המשפט ; ומאפשר הליך שקוף התואם את אופייה הדמוקרטי של המדינה.
3.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
לעניינים מנהליים, הדן בעתירת אסיר, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו, רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986); רע"ב 1460/11 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 6 והאסמכתאות שם (12.6.2011) (להלן: עניין אבוטבול ); רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.3.2012); רע"ב 8265/14 אסולין נ' שב"ס , פסקה 8 והאסמכתאות שם (9.12.2014) (להלן: עניין אסולין )).
במקרה דנן, ועל אף המחלצות העקרוניות שניסה המבקש לשוות לבקשתו, אין הדבר מצדיק קבלת הבקשה. מבקשתו של המבקש ונספחיה עולה כי אין בנמצא החלטה קונקרטית אותה מבקש לתקוף, אלא מועלות בבקשה טענות כלליות שעניינן שינוי אופן בחינת בקשות להעברת אסיר למתקן כליאה אחר.
אולם, כלל ידוע הוא ש בית המשפט
אינו דן בעניינים תיאורטיים, ולפיכך צדק בית משפט קמא עת פסק כי יש לדחות את העתירה מטעם זה (רע"ב 8682/12 מגאדבה נ' ש רות בתי
הסוהר (24.1.2013); רע"ב 5898/10 מג'אדה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה ה והאסמכתאות שם (23.11.2010); רע"ב 7850/99 סמסאן נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (28.3.2000) ; רע"ב 5111/14 עמאש נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (11.9.2014) ). אוסיף כי אין זו הפעם הראשונה בה נדחה בקשת רשות ערעור של המבקש מחמת היותו תיאורטי (רע"ב 6978/12 סלע נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 12 (29.11.2012); רע"ב 2861/14 סלע נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (28.10.2014)).
זאת ועוד. המבקש העלה טענות דומות לאלו המועלות בבקשה דנן בעת"א 7028-08-14, שם נידונה החלטה קונקרטית להעברתו מכלא איילון, בו הוחזק בתנאי הפרדה באגף שמור. טענותיו נדחו בהחלטתו של כב' הנשיא א' טל מיום 17.9.2014. בהתאם, הועבר המבקש ממתקן כליאה אילון למתקן כליאה אשל. המבקש לא הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בעת"א 7028-08-14, ומבקש רק כעת ובמסגרת הבקשה שלפני, לערער עליה ולצורך כך אף עתר להארכת מועד בדיעבד.
4.
ולבסוף, אציין כי סוגיה דומה נידונה ברע"ב 7949/13 , בגדרה טען המבקש כי ראוי ליתן לאסיר שהוחלט על העברתו הודעה מוקדמת של 48 שעות, כדי לאפשר לו למצות הליכים משפטיים.
על אף שבבקשה דנן מתבקש בית המשפט
ליתן סעדים שונים, נראה שקביעותיו של כב' השופט ע' פוגלמן
באותו מקרה יפות גם למקרה דנן, בשינויים המתחייבים:
"אמנם, מתן הודעה מוקדמת לאסיר על הכוונה להעבירו ממתקן כליאה אחד למשנהו מאפשר לו להתארגן, להודיע על כך לבני משפחתו או למצות הליכים אל מול שירות בתי הסוהר ובית המשפט ככל שהוא סבור כי מדובר בהחלטה שגויה. המשיב אף הצהיר בתשובתו לעתירה, כי כך נעשה, ככל הניתן. בצד האמור, אין לשלול מעיקרה את טענת המשיב – כפי שאומצה על-ידי בית המשפט המחוזי – ולפיה במקרים מתאימים לא ניתן לעשות כן בשל אילוצי בטחון או מודיעין דחופים. במקרה כזה, אין מניעה כי האסיר הנוגע בדבר יפנה ל בית המשפט המוסמך בעתירת אסיר המכוונת להחלטת ההעברה, גם לאחר ביצוע ההעברה, ככל שיש עילה לכך. ההעברה אינה בבחינת צעד בלתי הפיך, ולכן ניתן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית גם לאחר מעשה" (רע"ב 7949/13 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (14.1.2014), הדגשה במקור – י"ע).
עמדה זו מתבקשת גם מהגישה הנהוגה ולפיה אין לאסיר זכות קנויה לגבי מקום כליאתו, ועל דרך הכלל אין החלטה להעביר אסיר ממתקן כליאה אחד לאחר פוגעת בזכות היסוד שלו . החלטות בעניינים כגון דא, מצויות בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר, כגוף האחראי על התנהלות בתי הכלא, ובכלל זה על המשמעת, על מניעת ביצוע עבירות ועל הבטחת שלום האסירים ושלום הציבור. חזקה על שירות בתי הסוהר כי החלטה על העברת אסיר נעשית משיקולים עניינים ומערכתיים ולאחר שנשקלו כלל השיקולים הצריכים לעניין, וכחלק מכך גם שיקולים הנוגעים לאסיר הספציפי וצרכיו, וזאת אף מבלי שהאסיר מעורב באופן ישיר בהליך קבלת ההחלטה בענייננו (עניין אבוטבול , פסקה 7 והאסמכתאות שם; עניין אסולין , פסקה 8 והאסמכתאות שם; רע"ב 907/07 חביש נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (16.4.2007); רע"ב 6022/12 מהרבנד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 10 והאסמכתאות שם (23.8.2012); רע"ב 6162/14 עזריאל נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 10 והאסמכתאות שם (1.12.2014); רע"ב 5292/07 קורליאונה נ' שירות בתי הסוהר (1.8.2007)). כפי שעולה מתשובת המשיב כאמור בהחלטתו של השופט פוגלמן לעיל, הרי ככל שניתן וככל שאין מניעה ביטחונית או מודיעינית לכך, המשיב מודיע לאסיר מספר ימים טרם העברתו למתקן כליאה אחר, וכך אכן רצוי.
הגם שכעת נדחית הבקשה, הרי שבעתיד, וככל שתעמוד על הפרק החלטה ספציפית להעביר את המבקש למתקן כליאה אחר, פתוחה בפניו הדרך לפנות לגורמים המוסמכים בהליכים המתאימים לכך ולשטוח טענותיו בנושא, ככל שימצא לנכון.
5.
בשולי הדברים, מאחר שבעתירה תיאורטית עסקינן, לא מצאתי להיענות לבקשת המבקש "שנחבאה" בעמ' 14 לבקשה (פסקה 40) להיות מיוצג בבקשה דכאן.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ' בטבת התשע"ה (11.1.2015).
ש ו פ ט