פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9975/17
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
שם-טוב מכתבי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז-לוד בתיק עת"א 17746-02-17
שניתנה ביום 21.11.2017 על ידי כב' השופט ארז יקואל
בשם המבקש:
עו"ד אליה של"ם
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט
א' יקותיאל ) מיום 21.11.2017, בגדרה נמחקו שלוש עתירות אסיר בנושאים שונים שהגיש המבקש (עת"א 17746-02-17; עת"א 38174-04-17; ועת"א 43112-06-17, להלן: העתירות ) מן הטעם שהמבקש שוחרר ממאסר ולפיכך העתירות אינן יכולות להשפיע על עניינו הפרטני.
1.
המבקש נדון לעונש מאסר בן עשרים שנה בגין עבירות סמים. לאחר שריצה כאחת עשרה שנות מאסר בארצות הברית, שם הורשע, ריצה ארבע שנות מאסר נוספות בבית מאסר בישראל. במהלך מאסרו, הגיש המבקש את שלוש העתירות נושא הבקשה. באחת, עת"א 17746-02-17, ביקש העותר את שינוי פקודת הנציבות 04.13.00 "דין משמעתי לאסירים", באופן שיאפשר לאסירים לזמן עדים מטעמם להליכי בירור משמעתיים שנערכים בבית הסוהר. בשנייה, עת"א 43112-06-17, עתר המבקש לתיקון פקודת הנציבות 04.40.00 "חופשות אסירים" (להלן: פקודת החופשות ) , כך שזו תכלול מועדים מוגדרים ומגבלות ברורות ביחס לתנאי החופשה. בשלישית, עת"א 38174-04-17, הלין המבקש על שיטת חישוב צבירת הימים הנדרשים לצורך קבלת חופשת תמריץ על פי פקודת החופשות.
2.
ביום 6.8.2017 שוחרר העותר ממאסרו לאחר שהתקבלה בקשתו לשחרור מוקדם. עקב כך, הגיש המשיב בקשות למחיקת העתירות. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשות המשיב והורה, חרף התנגדותו של המבקש, על מחיקת העתירות מהטעם שהדיון בהן הפך לתיאורטי. שתיים מן העתירות נמחקו בהחלטות "פתקית", ואילו השלישית נמחקה בגדרי החלטה בה דן בית המשפט המחוזי גם בבקשתו של המבקש לביטול מחיקת העתירות. בהחלטתו זו, מיום 21.11.2017, ציין בית המשפט המחוזי כי במסגרת עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה ) ניתן לעתור אך ורק בנוגע להחלטות הנוגעות לתנאי " מאסרו או מעצרו " של העותר הפרטני. משכך, ציין בית המשפט המחוזי כי לא אחת נקבע שאין להידרש לעתירות אסיר המעלות שאלות ציבוריות או עקרוניות, ככל שאינן נוגעות לעניינו הפרטני של העותר. נוכח האמור, משהשתחרר העותר, אין בעתירותיו, אף אם יתקבלו, כדי להשפיע על עניינו הפרטני ודינן להימחק. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.
3.
בבקשתו טוען המבקש כי עניינו מעלה שאלה משפטית אשר טרם הוכרעה, שמא שחרורו המוקדם של אסיר מבטל את הצורך בהכרעה בעתירות שהגיש. המבקש טוען כי לעתירות אסיר יכולה להיות השפעה רוחבית על ציבור האסירים, ומציין כי העתירות לא הוגשו כ"עתירות תיאורטיות" גרידא, אלא נגעו לתנאי מאסרו באופן אישי. עוד לשיטתו של המבקש, יש ליתן משקל לעובדה כי כבר התקיים דיון בעתירותיו בבית המשפט המחוזי, ומציין כי באחת מן העתירות התקיים דיון אף לאחר שחרורו מהמאסר ובטרם הוחלט על מחיקת העתירות.
4.
דין בקשת רשות הערעור להידחות. המבקש אינו חולק כי במצב הדברים הנוכחי, לאחר שחרורו ממאסר, העתירות אינן נוגעות לעניינו הפרטני, אף אם אלו התייחסו לתנאי מאסרו בעת הגשתן. כפי שנקבע לא אחת, אין להידרש במסגרת עתירת אסיר לעניינים תיאורטיים שאינם משליכים על תנאי " מאסרו או מעצרו " של העותר ( רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שירות בתי הסוהר (23.11.2010); רע"ב 8733/14
סלע נ' שירות בתי הסוהר (11.2.2015)); רע"ב 6850/17 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר (02.11.2017)).
5.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט' בטבת התשע"ח (27.12.2017).
ש ו פ ט