פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
10129/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מחמוד מגאדבה
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר – מחלקת האסיר –
זימונים
2. מדינת ישראל
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' משניות) בעת"א
55727-08-17 מיום 5.12.2017
בשם המבקש:
עו"ד גלעד ברנע; עו"ד חגי
קלעי
החלטה
1.
בעת הגשת העתירה נושא פסק הדין שבמוקד בקשה זו היה המבקש אסיר בבית סוהר "אלה" (להלן: בית הסוהר ). המבקש עתר נגד האיסור הנוהג בבית הסוהר לבשל במהלך יום שבת על גבי פלטות בישול חשמליות (להלן: הפלטות ) המצויות במטבח אגפי מרכזי, מטעמי שמירת שבת והגנה על רגשות האסירים היהודים. ביום 5.12.2017 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' משניות ) את עתירת המבקש (יוער כי בכותרת פסק הדין צוין כי זה ניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים אם כי הדבר שגוי, שכן דיון בעתירת אסיר הנוגעת למאסרו מתקיים בבית משפט מחוזי (ראו סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר ); רע"ב 8100/17 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר מחלקת זימונים , פסקה 1 (29.11.2017); רע"ב 9044/17 אלכרים נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (21.11.2017)). בית המשפט עמד על כך שפקודות נציבות בתי הסוהר מחייבות שמירת שבת במרחב הציבורי; וכי בדרך זו נוהג בית הסוהר מאז פתיחתו ויש בה כדי לבטא איזון עדין בין שמירת השבת במרחב הציבורי של בית הסוהר לבין אפשרותו של כל אסיר לנהוג כרצונו במרחבו הפרטי. כך, משום שלכל אסיר נשמרת האפשרות להכין קפה בתאו וליהנות מאוכל חם המוגש במטבח המרכזי גם במהלך השבת. לפיכך, ואף אם ניתן לתהות בדבר האיסור האמור בשים לב ליתר מאפייני שמירת השבת במרחב הציבורי של בית הסוהר, הרי שאין מדובר באיסור בלתי סביר או כזה הגורר פגיעה לא מידתית בזכויות האסירים שאינם יהודים. עוד צוין כי שינוי בנושא הפלטות יהיה בבחינת שינוי הסטטוס קוו הקיים בבית הסוהר ועלול לגרור מתחים והפרות סדר בין אסירים.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, בתי הסוהר האחרים בארץ מאפשרים הכנסת פלטות בישול לתאים. לעומת זאת, בבית סוהר "אלה" הדבר נאסר מטעמי בטיחות; ובה בעת במהלך השבת נלקחות פלטות הבישול מהמרחב הציבורי מטעמי שמירת שבת. לדידו, הפגיעה בזכויות האסירים הנגרמת כתוצאה מכך מעוררת שאלה עקרונית ונוגעת לכל הפחות לכלל האסירים בבית הסוהר. עוד נטען כי איסור זה אינו מעוגן בפקודות הרלוונטיות; וכמו כן, אינו עולה בקנה אחד עם פעולות המותרות בבית הסוהר ביום שבת כמו חימום המזון שמספק בית הסוהר; עישון; שימוש בטלפון; הדלקת טלוויזיה; והפעלת מאווררים – כולם במרחב הציבורי בבית הסוהר. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי איסור זה נועד למנוע מתחים בין אסירים על רקע דתי, משלא הונחו בפניו ראיות לעניין זה; ובקבעו כי החלטת מפקד בית הסוהר אשר לאיסור זה היא סבירה.
3.
להשלמת התמונה יוער כי הבקשה הוגשה ביום 27.12.2017 אך הועברה לעיוני אך ביום 29.1.2018, לאחר שהושלם הטיפול בהיבטי אגרה והסדרת ייצוג. בינתיים, ביום 11.1.2018 השתחרר המבקש ממאסרו. עוד קודם לכן, ביום 10.1.2018 הורתה רשמת בית משפט זה (הרשמת ל' בנמלך ) כי נוכח שחרורו הצפוי יודיע המבקש אם הוא עומד על ההליך ומדוע יש לבררו לגופו בנסיבות אלו. המבקש השיב כי הוא עומד על ההליך משעניינו בסוגיה עקרונית הנוגעת לכל הפחות לכלל אוכלוסיית האסירים בבית סוהר "אלה". לפיכך, ביום 17.1.2018 קבעה הרשמת ל' בנמלך , בין היתר, כי נוכח הבהרת המבקש כי עומד על בקשתו חרף שחרורו, ההליך יועבר לטיפול שופט שיברר את שאלת נפקות שחרורו ממאסר לבקשתו דנא.
4.
ולגופם של דברים. לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר אסיר רשאי להגיש עתירה בכל עניין "הנוגע למאסרו". בענייננו, עם שחרורו של המבקש ממאסר כמפורט לעיל, הרי שהבקשה אינה נוגעת עוד לתנאי מאסרו הקונקרטיים והתייתרה מטעם זה (ראו למשל רע"ב 7966/17 מג'אדבה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 8 (9.1.2018); רע"ב 9975/17
מכתבי נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (27.12.2017)). לא מצאתי כי בנסיבות העניין, חרף ההיבט העקרוני הנטען בבקשה, ומבלי שאביע עמדה לגופם של דברים, מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות דיון בבקשה לגופה על אף שחרור המבקש ממאסרו (השוו לרע"ב 2416/05 פלוני ז"ל נ' שרות בתי הסוהר , פ"ד סב(3) 13, 20-19 (16.8.2007)).
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט בשבט התשע"ח
(4.2.2018).
ש ו פ ט