רע"ב 8100/17 מחמוד מגאדבה נ. שירות בתי הסוהר- מחלקת האסיר - זימונים

1.

כעולה מפסק הדין נושא בקשת הרשות לערער, המבקש, שהיה בשעתו אסיר בבית הסוהר מעשיהו (להלן: בית הסוהר ), שלח בסמוך למועד העברתו מבית הסוהר שלוש מעטפות בדואר רשום שמוענו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר, ככל הנראה, לא הגיעו ליעדן (להלן: דברי הדואר ). ביום 27.6.2017 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ) והנהלת בית הסוהר שבגדרה הלין על כך שהקבלות בעבור דברי הדואר האמורים (להלן: הקבלות ) – שהכילו לטענתו 7 עתירות אסיר ומסמכים רבים שנוגעים בחלקם ל"הפרות" של מפקדת האגף בו שהה – לא נמסרו לו וביקש כי קבלות אלו יועברו לידיו. ביום 19.9.2017 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' משניות ) את עתירת המבקש (יוער כי בכותרת פסק הדין האמור צוין בטעות כי זה ניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים אם כי הדבר אינו מדויק, שכן דיון בעתירת אסיר הנוגעת למאסרו מתקיים בבית משפט מחוזי (ראו סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה ); רע"ב 9044/17 אלכרים נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (21.11.2017); רע"ב 7497/16 מולדובסקי נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (26.1.2017)) . בית המשפט עמד על כך שבמקביל לעתירה האמורה מנהל המבקש תביעה קטנה בבית משפט השלום בנצרת שבמסגרתה תובע פיצויים מהמשיב בגין נזק שנגרם לו לטענתו כתוצאה מאובדן הקבלות; וכן על תגובת המשיב שציין כי הקבלה המקורית שמעידה על משלוח דברי הדואר הועברה למבקש וכי קיים תיעוד במערכת בית הסוהר בדבר שליחת דברי הדואר, אלא שנוכח גריעתו של המבקש ממצבת האסירים – לא ניתן היה לתעד את מסירת הקבלות למבקש במועד בו אלו נמסרו (כעולה מהתייחסות סגנית מפקד בית הסוהר). על יסוד האמור קבע בית המשפט כי לא נמצא תימוכין לטענה בדבר פגם שנפל בהתנהלות המשיב באופן שמצדיק התערבות שיפוטית.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, שאינו מיוצג, בקשתו מעוררת שאלה עקרונית החורגת מן העניין שבמחלוקת ועניינה יכולתם של אסירים להשיג על פסקי דין הניתנים על ידי בית המשפט המחוזי בעתירות אסירים. המבקש מלין על חוקיות ההסדר הקבוע בסעיף 62ג לפקודה שקובע כי ערעור על החלטת בית המשפט בעתירת אסיר טעון בקשת רשות מבית משפט זה; וטוען כי ראוי שאופן ההשגה על פסקי דין כאמור יהא במסגרת ערעור בזכות ולא בדרך הגשת בקשת רשות לערער. זאת, בפרט, נוכח "חוסר הבהירות" לטענתו בנושא "דרכי הטיפול הדיוניות" של בית משפט זה בבקשות רשות לערער על פסקי דין בעתירות אסירים; סמכותו הרחבה של המשיב אשר לאופן ניהול חייהם; היותם אוכלוסייה חלשה ופגיעה; והיעדר ייצוגם בבית משפט במסגרת הליכים אלה בחלק מן המקרים. משכך, עותר המבקש כי בית משפט זה יורה לגורמים הרלוונטיים לתקן את ההסדרים בחקיקה שבהם קבועות דרכי ההשגה על ההכרעות בעתירות אלו. בנוסף, המבקש טוען כי נגרם לו עיוות דין משהוטל עליו לטענתו להוכיח שהקבלות לא נמסרו לידיו חלף דרישה מהמשיב להוכיח שפעל כראוי בעניין וכי ממילא לא קיבל לידיו את הקבלות כנטען בהליך קמא.

לאחר הגשת בקשה זו, ביום 20.11.2017, הגיש המבקש בקשה שלפיה בית משפט זה יורה למשיב "להגיש כתב תשובה לכל הטענות שהובאו בכתב בקשת רשות הערעור ובמיוחד לטענה המרכזית הלא היא מתן רשות לערעור בזכות [...]"; וכמו כן בקשה לצירוף מסמכים שיש בהם לטענתו כדי לתמוך בטענותיו שלפיהן לא קיבל לידיו את הקבלות (להלן: הבקשות מיום 20.11.2017 ).

3.

דין הבקשה להידחות. הטענה שהעלה המבקש אשר לאופן ההשגה על פסקי דין בעתירות אסיר כבר נדונה ונדחתה לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה (רע"ב 4643/14 כהן נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 19 (4.12.2014); רע"ב 5453/08 דרי נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 4 (25.6.2008)). לא מצאתי כי יש מקום לשוב ולהידרש לעניין זה בגדרה של הבקשה שלפניי (רע"ב 3600/17 שימנוב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (17.7.2017)). אשר לבקשה שלפיה בית משפט זה יורה למחוקק על תיקון הסדרי החקיקה האמורים, כבר נקבע בפסיקתנו לא אחת כי בית משפט זה לא נדרש ככלל לסעד מעין זה ואין זה מתפקידו לעשות כן (ראו והשוו בג"ץ 7251/16 שמיר נ' כנסת ישראל , פסקה 5 (5.6.2017); בג"ץ 589/17 פלונית נ' הכנסת , פסקה 3 (26.1.2017)). יתר הטענות שהעלה המבקש תחומות לדל"ת אמות המחלוקת הפרטנית בין הצדדים ואינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם (רע"ב 4520/17 סטל נ' שירות בתי הסוהר מחלקת זימונים , פסקה 5 (26.7.2017)). לפיכך, לא מצאתי כי הבקשה מצדיקה בירור נוסף לפני בית משפט זה, וכך גם אם נחיל בעניינה את אמת המידה המקלה לבחינת בקשות למתן רשות לערער על פסקי דין בעניין עתירות אסירים (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסקאות 4-2 (11.3.2009)).

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא, ומאליהן נדחות הבקשות מיום 20.11.2017.