רע"ב 7497/16 ואדים מולדובסקי נ. שירות בתי הסוהר

1.

כעולה מן ההחלטה נושא הבקשה, המבקש הורשע בעבירות של גרימת חבלה ושימוש רשלני בחומר רעיל ונדון לעונש של 8 שנים וחצי שבו הוא נושא החל מיום 29.7.2013. המשיב סירב לבקשת המבקש לאפשר לו להכניס דיסקים צרובים לצורכי לימוד עצמי במחשבו האישי. עתירתו של המבקש בעניין זה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט )

– נדחתה. בית המשפט קבע כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב, משנהלי המשיב הרלוונטיים לעניין אינם מתירים הכנסת דיסקים צרובים כפי שמבוקש; וכי הכנסת דיסקים צרובים – המהווה סיכון ביטחוני המחייב בדיקתם – תטיל מעמסה כבדה על המשיב המחזיק במשמורתו אסירים רבים. עוד הוטעם כי המבקש רשאי להכניס ספרים וחומרי לימוד אחרים בביקורי משפחה, בהתאם לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר.

2.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בתחום לימודי ההנדסה ומדעי המחשב שאותם הוא לומד מתפרסמים תדיר חומרים עדכניים – כגון מאמרים, הרצאות מוקלטות וקודים פתוחים – בהתאם לטכנולוגיה המתפתחת וכי בשל "אופיו" והיקפו של החומר הלימודי אותו הוא מבקש להכניס, לא ניתן להכניסו אלא באמצעות דיסקים צרובים. המבקש טוען לקיומה של הפליה בין אסירים "הלומדים במסגרת ממוסדת" לבין אלה הלומדים באופן עצמאי, שכן הראשונים רשאים להכניס דיסקים לימודיים לבית הכלא בהתאם לקבוע בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר (פקנ"צ 04.33.00 "החזקה, אחסנה ושינוע פריטי ציוד של אסירים").

לטענת המבקש מצב זה מייצר אף הפליה בין אסירים המצויים בתחילת דרכם בלימודי המחשב לבין אלה הלומדים זאת באופן מתקדם או עצמאי; וכמו כן, נטען כי ישנם מקרים שבהם התאפשר לאסירים אחרים להכניס דיסקים צרובים. המבקש מוסיף ומציין כי משאין בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) "אסירים אוטודידקטיים" רבים – שינוי המדיניות בעניין כפי כמבוקש ממילא לא צפויה להעמיס על שב"ס. נוסף על כך, טוען המבקש כי יש לראות בדיסקים צרובים "בעלי אופי לימודי" כציוד לימודי ממשפחה שמותר להכניסו, בהתאם לקבוע בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר (פקנ"צ 03.01.00 "כללי הפעלת בתי סוהר לאסירים פליליים"). לטענת המבקש, האיסור על הכנסת דיסקים צרובים לצרכי לימוד עצמי אף עלול לפגוע בשיקום המבקש בעתיד משום שיקשה עליו למצוא עבודה בתחום המחשבים שבו הוא מתכוון לעסוק כשישתחרר מהמאסר.

3.

לטענת המשיב

דין הבקשה להידחות על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין בעניינו של המבקש בכל הנוגע לבקשתו להכניס דיסקים צרובים לבית הסוהר, משום שבעבר נדחתה עתירה אחרת של המבקש לפני בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה נ' אהד ) שעסקה באותו עניין (עת"א (מינהליים מר') 20651-06-15 מולדבסקי נ' שרות בתי הסוהר – מחלקת האסיר – זימונים (14.7.2015)

(להלן: העתירה הראשונה )) . המבקש לא ביקש לערער על החלטה זו, ובבקשתו דנן לא הראה כל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעתירה הראשונה. עוד נטען כי היה על המבקש לציין במסגרת הבקשה דנן את דבר קיומה של העתירה הראשונה וההחלטה שניתנה בה – וכי אף מטעם זה דין הבקשה להידחות על הסף. כמו כן, טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות משום שאינה מעלה כל שאלה כללית מעבר לעניינו הפרטני של המבקש, ומשכך אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה. לגופו של עניין, טוען המשיב כי החלטתו סבירה וראויה בנסיבות העניין, וכי מדיניותו שלא לאפשר הכנסת דיסקים צרובים מצויה בלב שיקול הדעת הרחב המסור לו בפקודת שירות בתי הסוהר. עוד נטען כי לעמדת המשיב, הכנסת דיסקים צרובים – לרבות לצורכי לימוד – מהווה סיכון בטחוני וכרוכה במעמסה ביטחונית לא סבירה.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא ציין בבקשתו לבית משפט זה – כמו גם בעתירתו לבית משפט קמא – כי שנה קודם לדיון בעתירה נושא בקשה זו הגיש עתירה בנושא זהה שנדחתה. המבקש לא הגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין בעתירה הראשונה, אשר הפך לחלוט (ראו תקנה 7(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980). בנסיבות אלו, דומה כי היה על העתירה נושא הבקשה שלפנינו להידחות על הסף מחמת מעשה בית-דין (השוו בג"ץ 7861/14 מטרי נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה , פסקאות 6-5 (30.12.2014)) . ברם, משהמבקש לא חשף את הרקע הדיוני האמור לפני בית משפט קמא, נדונה העתירה נושא בקשה זו לגופה ונדחתה כאמור. התנהלות זו של המבקש לוקה בחוסר ניקיון כפיים, שבמצטבר לקיומו של מעשה בית דין מצדיק אף

את דחיית הבקשה על הסף (השוו בג"ץ 3384/13 זעאקיק נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבנייה ביו"ש , פסקה 8 (27.10. 2014);

בג"ץ 3483/05 די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ נ' שרת התקשורת , פסקה 12 (9.9.2007)). יוער כי בעתירה נושא בקשה זו, כמו גם בבקשה שלפניי, המבקש לא הצביע על שינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק הידרשות מחודשת לעתירתו בדבר הכנסת דיסקים צרובים לצורך לימודי, חרף נהלי המשיב האוסרים זאת (השוו רע"ב 6854/13 טאהה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (16.10.2013); רע"ב 601/13 מחאג'נה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (18.3.2013)).

הבקשה נדחית אפוא בהינתן הנסיבות הפרטיקולריות עליהן עמדנו. מכאן שאיני נדרש

לגופה של השאלה בדבר הכנסת דיסקים צרובים לצרכי לימוד עצמי האסורים בהחזקה לפי נהלי המשיב.

5.

בשולי הדברים אעיר כי הגם שבכותרת ההחלטה של בית משפט קמא צוין כי זו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביושבו כבית משפט לעניינים מינהליים – הציון אינו מדויק, שכן הדיון בעתירת אסיר הנוגעת למאסרו מתקיים בבית משפט מחוזי (סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971) . עם זאת, משזכויותיו הדיוניות של המבקש לא נפגעו כתוצאה מכך, אין בכך כדי להשליך על תוצאת הדיון (ראו רע"ב 9434/16 דוד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 והאסמכתאות שם (15.12.2016)).

הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.