רע"ב 6854/13 עותמאן טאהה נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש הוא אסיר, הנושא בעונש מאסר של שש שנים בגין הריגה, חבלה חמורה והחזקת נשק (תאריך שחרור מלא בחודש דצמבר 2014). בקשתו של המבקש להשתלב בסבב חופשות נדחתה בעבר

על יסוד מידעים חסויים בנוגע לסכסוך על רקע רציחתו של בנו של המבקש והחשש מפני נקמת דם. בין השנים 2012-2010 הוגשו עתירות רבות נגד החלטות אלו – עתירות שנדחו. ביום 21.3.2012 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' סגן הנשיאה א' טל ) את עתירת המבקש לשלבו בסבב חופשות, בתנאים מגבילים, לאחר שנמצא כי אין מידעים עדכניים בנוגע לסיכון הנשקף מהוצאת המבקש לחופשות. בעקבות החלטה זו, יצא המבקש לשלוש חופשות. בחודש יולי 2012, הוחלט לשנות את סיווג המבקש ל-ב/1 ולהוציאו מסבב החופשות על יסוד מידע מודיעיני חדש בעניינו.

2.

המבקש עתר נגד החלטה זו. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את העתירה, לאחר שעיין במידעים החסויים, ומצא כי עולה מהם חשש עדכני לשלומם של אחרים אם ייצא המבקש לחופשה (החלטה בעת"א 19660-01-13 מיום 6.3.2013). עתירה נוספת באותו נושא נדחתה, לאחר שבית המשפט המחוזי שב ועיין במידעים החסויים וקבע כי החשש העולה מהם עומד בעינו (החלטה בעת"א 39422-04-13 מיום 12.6.2013). עתירה נוספת, שנימוקיה זהים (להלן: העתירה החדשה ) , נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז, לאחר שקבע כי לא חלף מספיק זמן כדי להצדיק עיון מחדש בעתירה שנדחתה לגופה (עת"א 40419-07-13 מיום 9.10.2013).

3.

להחלטה אחרונה זו מכוונת הבקשה שלפניי. בבקשה נטען כי בית המשפט המחוזי נמנע מדיון בעתירה החדשה לגופה, למרות שאין בדין הגבלה על תקופת זמן מינימאלית בין עתירה לעתירה. לגופם של דברים, נטען כי המידע שעמד בבסיס ההחלטה להוציא את המבקש מסבב חופשות הוא מידע ישן. עוד נטען כי אין בנקודת הזמן הנוכחית עילה להימנע משילוב המבקש בסבב חופשות.

4.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד לא מצא לדון בשנית בעתירה החדשה של המבקש, לאחר שזו נדחתה לגופה חודשים ספורים קודם לכן. כפי שציינתי בעבר, מקובלת עלי העמדה כי אין מקום לאפשר הגשת עתירת אסיר בנושא זהה בתוך פרק זמן קצר ולאחר שניתן פסק דין בעתירה קודמת, מבלי שנטען לקיומן של נסיבות חדשות המצדיקות את הידרשותו של בית המשפט לסוגיה שבה הכריע זה לא מכבר (רע"ב 601/13

מחאג'נה נ' שירות בתי הסוהר (18.3.2013)). אילו סבר המבקש כי המידעים החסויים שעליהם התבססו ההחלטות בעתירות האחרונות שהגיש, אינם מצדיקים את הוצאתו מסבב החופשות – היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטות בדבר דחיית עתירותיו. דא עקא, שהמבקש בחר להגיש עתירה חדשה. הגם שאין בדין הגבלה על פרק הזמן שיש להמתין בין הגשת עתירת אסיר אחת להגשתה של עתירה חדשה באותו הנושא, הרי שההחלטה אם נדרש עיון מחודש בעתירה לגופה בשל חלוף הזמן בלבד כפופה כמובן לשיקול דעת שיפוטי. בענייננו, הוגשה העתירה נושא הבקשה בחלוף חודש אחד בלבד מההחלטה הקודמת של בית המשפט המחוזי, בלא שנטען כי הוגשה בקשה חדשה לרשות, וממילא מבלי שנטען כי ניתנה החלטה מינהלית חדשה. הגם שההחלטה בעתירה החדשה ניתנה בחלוף שלושה חודשים (9.10.2013), לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור, בהינתן מועד הגשת העתירה והיעדר טענה מבוססת לשינוי נסיבות. אין בדחיית העתירה, כדי למנוע מהמבקש פנייה למשיבים בבקשה לבחון מחדש את החלטתם – בכפוף לנהלים הרלוונטיים של שירות בתי הסוהר. אין צריך לומר כי ככל שתסורב הבקשה, תוכל ההחלטה החדשה שתינתן לעמוד לביקורת שיפוטית, אם הדבר יידרש וככל שתהיה עילה לכך.

5.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.