פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9434/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
רן דוד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד בעת"א 61655-06-16 מיום 15.11.2016
בשם המבקש:
עו"ד זאב אלוני
החלטה
1.
כעולה מן הבקשה וההחלטה נושא הבקשה, המבקש הורשע בעבירות של קשירת קשר וניסיון רצח ונדון לעונש של 12 שנות מאסר, עונש שבו הוא נושא החל מחודש נובמבר 2008. עד כה טרם אושרה בקשתו לצאת לחופשות מבית הסוהר. על רקע זה עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד בבקשה כי ישולב בסבב חופשות. המשיבה התנגדה לקבלת הבקשה על יסוד חוות דעת של משטרת ישראל וגורמי מודיעין, שמהן עולה כי במהלך מאסרו של המבקש הצטבר בעניינו חומר מודיעיני שלילי המלמד על כך שהמבקש המשיך בפעילותו השלילית בין כתלי הכלא; ועל כך שהוא מסוכסך עם עבריינים. לטענה זו השיב המבקש כי מדובר בסכסוכים שהסתיימו.
2.
בית המשפט (כב' השופטת ד' עטר ) השהה את מתן ההחלטה בעניינו של המבקש על רקע בקשת האחרון להביא בפני גורמי המשטרה נתונים שיהיה בהם, לסברתו, כדי לשנות את דעתם. בדיון שהתקיים לאחר מכן (כב' השופטת עמיתה ק' רג'יניאנו ) חזר בא כוח המבקש על עיקרי טיעוניו, והוסיף כי נמסר לו באמצעות אשתו של המבקש כי "גורמי המודיעין הסירו את התנגדותם" ליציאת המבקש לחופשות. ברם, כעולה מהחלטת בית משפט קמא, טענות אלו של המבקש לא נתמכו במסמך כלשהו. עוד באותו היום דחה בית משפט קמא את העתירה, בקובעו כי המידע החסוי שהוגש מטעם המשיבה מצדיק את החלטת הרשות שלא לשחרר את המבקש לחופשות מהכלא.
3.
נגד החלטה זו מכוונת הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, ישנן "אינדיקציות משמעותיות" המאיינות את העילה שבגינה מתנגדת משטרת ישראל לחופשתו, שכן הסכסוכים המיוחסים לו הסתיימו זה מכבר. לתמיכה בטענה זו צורפו שני תצהירים מאת נשואי הסכסוכים כביכול. מכאן, לטענת המבקש, שהמידעים החסויים בעניינו אינם עדכניים. עוד טוען המבקש כי הוא "אסיר חיובי"; כי עבר שיקום במהלך שהותו בכלא; וכי חוות הדעת הטיפוליות חיוביות ותומכות ביציאתו לחופשה.
4.
לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה ובמידע המודיעיני שהוצג לבית משפט קמא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. ככלל, רשות לערער על החלטה של בית משפט מחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)) . המבקש לא השכיל להצביע על כל שאלה עקרונית המתעוררת בנסיבות העניין, ובקשתו מכוונת להחלטה הפרטנית שלא לאשר לו לצאת לחופשות מהכלא. אף אם אניח כי חלה על בקשה זו אמת מידה מקלה יותר ( רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , חוות דעתו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס (11.3.2009) (להלן: עניין פריניאן ); רע"ב 6687/09 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , פסקה י"א (24.8.2009)), איני סבור כי הבקשה דנן מגלה עילה להתערבות. מהמידע המודיעיני שהגישה המשיבה עולה כי המניעה לשחרורו של המבקש לחופשות מהכלא עומדת בעינה גם בעת הנוכחית. בנתון לכך אין עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא.
5.
בשולי הדברים אעיר כי אף שבכותרת ההחלטה מצוין כי הדיון בעתירה נערך בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, הציון אינו מדויק. בהינתן שמדובר בעתירת אסיר הנוגעת למאסרו, הדיון מתקיים בבית משפט מחוזי (ראו סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. ראו מנגד הדין בדבר עתירת אסיר נגד החלטה של ועדת השחרורים המוגשת לבית משפט לעניינים מינהליים ונדונה במותב תלתא: סעיפים 25 ו-28 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 ופרק ב'1 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. ראו גם עניין פריניאן , חוות דעתו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס ). הואיל וזכויותיו הדיוניות של המבקש לא נפגעו כתוצאה מכך, אין באמור כדי להשליך על תוצאת הדיון (השוו רע"א 4990/05 יעקב נ' עיריית הרצליה , פסקה 13 (7.10.2009) ).
נוכח המקובץ, הבקשה למתן רשות לערער נדחית.
ניתנה היום, ט"ו
בכסלו התשע"ז (15.12.2016).
ש
ו פ ט