רע"ב 2459/18 אלון דהן נ. שירות בתי הסוהר

1.

המבקש הוא אסיר הנושא – החל משנת 1996 – בעונש מאסר בפועל בן 33 שנים בגין הרשעתו בהחזקת נשק שלא כדין; גרימת מוות בזדון; חטיפה לשם רצח או סחיטה; סחיטה באיומים; וחטיפה. ביום 21.1.2018 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' יקואל ) עתירה שהגיש המבקש, שבמסגרתה העלה טענות ביחס לסוגיות שונות הנוגעות לטיפול הרפואי הניתן לו על ידי המשיב, ובכלל זה לגבי חובתו של המשיב לקיים ועדת חריגים שתבחן את האפשרות לאשר לאסירים לקבל תרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות לפי חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: סל שירותי הבריאות ). יוער כי בכותרת פסק הדין צוין בטעות כי הוא ניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים. הציון אינו מדויק, שכן הדיון בעתירת אסיר הנוגעת למאסרו מתקיים בבית משפט מחוזי (ראו סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; רע"ב 9434/16 רן דוד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (15.12.2016)). בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי המשיב פועל על בסיס עמדת רופאיו המוסמכים ותוך היוועצות עם רופאי המבקש בכל הנוגע לאספקת תרופות ותכשירים רפואיים למבקש; וכי בחוות הדעת הרפואיות שהציג המבקש אין כדי לבסס פגם בשיקול הדעת המקצועי של רופאי המשיב. לפיכך נדחתה העתירה.

2.

מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה חוזר המבקש על השגותיו נגד הטיפול המסופק לו, ובפרט ביחס לסירוב המשיב לספק לו את תרופת הארקוקסיה , שאינה נכללת בסל שירותי הבריאות. כמו כן נטען כי הטענה האמורה בדבר חובת של המשיב לקיים ועדת חריגים מעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש.

3.

התבקשה תשובת המשיב, שממנה עולה כי לאחרונה חלה החמרה במצבו הרפואי של המבקש, וכי עקב זאת הוחלט לבחון מחדש את הטיפול הכולל הניתן לו על סמך חוות דעת רפואיות חדשות עדכניות ובדיקות נוספות (שחלקן טרם בוצעו), בין היתר בשאלת הטיפול בתרופת הארקוקסיה . בתשובה אף צוין כי לאחר הגשת העתירה נכנס לתוקפו נוהל מחלקת הרפואה בשירות בתי הסוהר 04-0003 "ועדת חריגים רב מקצועית בנושאים רפואיים" (3.9.2017) (להלן: הנוהל ) , המסדיר את הקמתה של ועדת חריגים אשר תפקידה, בין היתר, לבחון מתן טיפול לאסיר שאינו נכלל בסל שירותי הבריאות.

4.

מעיון בבקשה ובתשובה לה עולה כי בנקודת הזמן הנוכחית התייתרה הבקשה ודינה להימחק, שכן צפויה להתקבל בקרוב החלטה חדשה בעניין הטיפול הרפואי במבקש. לאחר שתתקבל החלטה כאמור, ככל שיבקש המבקש להשיג על מתווה טיפול חדש, יוכל הוא לשוב ולפנות למשיב בדרך המקובלת, וטענותיו בעניין זה שמורות לו. זאת ועוד, נוכח העדכון בדבר הנוהל, גם בנקודה זו התייתר הצורך לדון בבקשה. רשמתי לפניי את הודעת המשיב כי האפשרות לפרסם את הנוהל עומדת על הפרק בעת הזו, ודומה כי בשים לב לחשיבותו, טוב אם ייעשה כן בהקדם.

בנסיבות האמורות, אינני רואה להתיר הגשת תגובה לתשובת המשיב, שכן – כאמור – טענות המבקש שמורות לו.

הבקשה למתן רשות לערער נמחקת אפוא.