רע"ב 6850/17 מחמוד מגאדבה נ. שירות בתי הסוהר

לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' יקואל ) בעת"א 28494-11-16 מיום 1.9.2017 בו נדחתה עתירת המבקש לחייב את המשיבים לוודא שרכיבי המזון המוגשים לאסירים המוחזקים במשמורת משיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ), אינם כוללים בשר מעובד.

1.

המבקש, המייצג את עצמו, הוא אסיר המרצה תקופת מאסר בת 21 שנים ו-5 חודשים החל מיום 12.8.1996. המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים במסגרתה טען כי המשיב מספק לאסירים רכיבי מזון הכוללים בשר מעובד, כגון נקניקיות, שניצלים, טבעות עוף וקציצות בקר, בניגוד לעמדת ארגון הבריאות העולמי ( WHO ), לפיה מוצרי בשר מעובד מזיקים לבריאות ועלולים לגרום להתפתחות מחלת הסרטן. ביום 1.9.2017 נדחתה העתירה, לאחר שנקבע כי התנהלות המשיבים הינה סבירה באשר לעניינו הפרטני של המבקש, והיא משקפת התחשבות ראויה בזכויותיו. זאת שעה שלא נסתרה עמדת המשיב לפיה המבקש זכאי למערכת תזונתית חלופית ("דיאטה מטבולית") אשר נחזה כי אין בה כדי לפגוע בבריאותו. כן קבע בית המשפט כי בהינתן שהעותר זכאי לתזונה חלופית, אין להידרש לעתירה שהיא "ציבורית" במהותה ולסעד הנדרש במסגרתה המופנה כלפי כלל אוכלוסיית האסירים, מבלי שהדבר נוגע לעניינו הפרטי של העותר.

2.

בשולי פסק הדין גם ציין בית המשפט כי מהודעת המשיב עולה כי לאסירים אכן מוגשות מנות מזון הכוללות בשר מעובד בתדירות של פעמיים או שלוש בשבוע כאשר מדובר במנה היחידה שיכולים לקבל אסירים שאינם זכאים לתזונה חלופית. על כן העיר בית המשפט כי מבלי "לקבע" את שיקול דעת המשיב, חזקה עליו כי יפעל ככל שלאל ידו ויאיץ את קצב הוצאת הבשר המעובד מתפריט האסירים.

3.

בבקשה שלפני טוען המבקש כי נעשה לו "תרגיל", שכן המשיב החליט עבורו על "דיאטה מטבולית" מבלי שביקש זאת, וזאת על מנת שלא יוכל להגיש עתירת אסיר שעניינה הגשת בשר מעובד לכלל האסירים. יתר על כן, לטענת המבקש שגה בית המשפט שדחה את עתירתו מהטעם שמדובר בעתירה ציבורית, שכן המבקש יכול לייצג אסירים אחרים בעתירתו.

4.

דין הבקשה להידחות. המבקש לא חלק על כך שבמצב הדברים הנוכחי העתירה אינה נוגעת לעניינו הפרטי או לתפריט המוגש לו בין כתלי בית הסוהר. משנמצא כי במוקד הבקשה עומדת החלטה שאין לה השלכה ישירה או השלכה כלשהי על תנאי מאסרו של המבקש עצמו, אין להידרש לה במסגרת זו. הדיון בעתירת אסיר מתמקד רק בעניינה של החלטה מינהלית שניתנה בעניינו של אסיר ספציפי ובהתאם לנסיבות המקרה הייחודיות ואין זו הדרך המתאימה לתקיפת מדיניות המשיב או החלטה גורפת שניתנה על ידו (ראו: רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שירות בתי הסוהר (23.11.2010); רע"ב 8733/14 סלע נ' שירות בתי הסוהר (11.2.2015)).

5.

כן יצוין בשולי הדברים כי בהתחשב באופייה של הבקשה ובאמור לעיל, לא מצאתי להיענות לבקשה נוספת של המבקש (אשר צורפה לבקשת רשות הערעור, ואשר ניתנה בה החלטה זמנית על ידי כב' הרשמת ל' בנמלך ביום 11.9.2017) כי ימונה לו סנגור.

6.

מכל מקום, לא למותר לציין כי מצטרף אני לדברים שנאמרו על ידי בית המשפט המחוזי באשר לתדירות הפעמים בהן מוגשות לאסירים מנות מזון הכוללות בשר מעובד, ויש אכן לקוות כי המשיב יפעל ככל שביכולתו לשינוי מצב זה במהרה.

נוכח האמור, הבקשה נדחית.