רע"ב 907/07 חביש סלמאן נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נתן זלוצ'ובר), בה נדחתה עתירת המבקש לבטל את החלטת שירות בתי הסוהר להעבירו מבית הסוהר בו שהה בעבר בכלא שאטה ולהחזירו לשם או להעבירו לכלא אחר בצפון, וכן לשנות את תנאי ריצוי מאסרו.

2.

לפי המפורט בבקשה, המבקש נושא עונש מאסר בפועל בן 22 שנים ועשרה חודשים החל בחודש בספטמבר 1997 בגין הרשעתו בעבירות סמים. המבקש ריצה עד כה כ- 9 שנות מאסר. ביום 29.3.2006 הוא הועבר מבית הסוהר "שאטה" (גוש צפון) בו שהה במאסר, לבית הסוהר "הדרים". לאחר שנחקר במשך 8 ימים, הועבר המבקש לבית הסוהר "רימונים" (גוש מרכז) לשהייה כבת חודש, ומשם הועבר לבית הסוהר "אשל" (גוש דרום), בו הוא שוהה עד היום. העברת המבקש נעשתה בעקבות מידע מודיעיני בדבר מעורבותו, ביחד עם עוד אסירים וסוהרים בסחר בסמים בין כתלי בית הסוהר שאטה שם היה כלוא לפני העברתו.

3.

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי כנגד סירובו של שירות בתי הסוהר להחזירו לכלא בצפון הארץ, או, למצער, להקל בתנאי מאסרו או להעבירו לאגף אחר, ובכך להקל גם על ביקורי משפחתו. העותר טען כי המידע עליו נסמך שירות בתי הסוהר בדבר מעורבותו בפרשות הסחר בסמים אינו מבוסס. איש הסגל שנחשד עמו במעורבות בסחר בסמים, נעצר, נחקר, והוחזר לשירות, בעוד מעמדו שלו כאסיר ממשיך להיפגע בשל חקירה שלא הניבה דבר. לפיכך, הוסיף המבקש וטען, החלטות שירות בתי הסוהר בעניינו נגועות בשיקולים אישיים ולא ענייניים.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש. בפסק דינו, הוא ציין כי לעותר אין זכות מוקנית להיות מוחזק בכלא זה או אחר, וכי עניין זה מסור לשיקול דעתו המקצועי והניהולי של שירות בתי הסוהר, אשר בית המשפט ימעט להתערב בו. לגוף העניין ציין, כי ההחלטה המינהלית נסמכת על דו"חות מידע רבים ומוצלבים:

"ההחלטה המינהלית במקרה זה, סומכת על דו"חות מידע רבים בעיקר בתחום הסמים, הן לפני האירוע או האירועים בנוגע לסחר בסמים עם סוהר או סוהרים, הן בעת האירועים הנטענים, והן לאחריהם בכלא אשל. הונחו בפני דו"חות מידע רבים בהסכמת הסנגור. המדובר בדו"חות רבים מאוד מתשעה מקורות שונים מגוש צפון, חמישה מתוך המקורות בהערכת שדה גבוהה, ארבעה בהערכת שדה נמוכה יחסית, מדובר גם בשני רכזים שונים שאספו את המידע. המידע בעיקרון מוצלב..." (עמ' 3 לפסק הדין).

מכאן, קבע בית המשפט המחוזי כי שירות בתי הסוהר "רשאי היה, ואולי אף צריך היה להגיע להחלטה אליה הגיע בנושא העברת העותר מכלא שאטה". כן ציין בית המשפט, כי בנוסף לדו"חות האמורים, הוצגו בפניו גם שלושה דו"חות מידע עדכניים מגוש דרום, שהתקבלו אצל שני רכזים שונים, וכולם עוסקים במעורבותו העמוקה של המבקש בסחר בסמים; כן הזכיר דו"ח מידע נוסף מרכז אחר מגוש מרכז, שאף הוא מדבר על מעורבות המבקש בסמים. בקשר למכלול דו"חות המידע סיכם בית המשפט המחוזי באומרו:

"נדיר שבית המשפט רואה הצטברות של כל כך הרבה דו"חות מידע מכל כך הרבה מקורות, כך שהתמונה שעלתה, לכאורה בפני הרשות המינהלית שקיבלה את ההחלטה, היא תמונה של עיסוק אינטנסיבי בסמים, בכל מקום בו דרכה כף רגלו של העותר בשנה האחרונה " (ההדגשה אינה במקור).

בית המשפט המחוזי הוסיף, כי אף שלא נטענה טענת הפליה בין המבקש לבין הסוהר, הוא מוצא לנכון להדגיש כי אין דינו של סוהר כדינו של אסיר. "הסוהר, זהו מקום עבודתו, ולא מקום ריצוי מאסרו, שינוי בתנאי העסקתו כפוף למערכת ארוכה של דינים ושיקולים בנושא זה. לגביו, הסתמכות על המידע בלבד, בדרך כלל, תהיה בעייתית, במיוחד כך כאשר תיק החקירה הפלילי נגדו נסגר. יתר על כן, שמעתי מקצינת העתירות, כי הליכים בעניינו של אותו סוהר, טרם הסתיימו ויתכן שננקטים או עומדים להינקט הליכים משמעתיים" . בהקשר זה ציין בית המשפט גם, כי באשר לטענה אפשרית של הפליה בין המבקש לאסיר או אסירים אחרים שאף כלפיהם הועלו חשדות דומים – עולה מדו"חות המידע כי המבקש הוא מהחשודים העיקריים בפרשת הסמים, וכן כי ישנם כאמור דו"חות עדכניים בתחום העיסוק בסמים, אף מגוש דרום. לבסוף, ציין כי ככל שכתוצאה מהעברת המבקש לבית הסוהר אשל הוחמרו תנאי כליאתו של המבקש, הרי בנסיבות שתוארו בפניו, אין מנוס מלדחות גם את הטענה בנושא זה.

5.

בפני בית משפט זה, שב המבקש ומעלה את עיקר הטענות אותן העלה בפני בית המשפט המחוזי. הוא מוסיף, כי בית המשפט המחוזי ייחס משקל חריג למידע המודיעיני שהונח בפניו, בפרט כאשר מידע זה לא הניב כל תוצאה של הליך פלילי, חרף החקירות הקשות אותן עבר המבקש. עוד הוא טוען, כי הטעם העיקרי שבגינו מתבקשת רשות הערעור, הינו שאלת ההפליה בינו לבין הסוהר שנחקר והושב לשירות. כן, טוען המבקש כי בית המשפט הסתמך על טענה משוללת יסוד לפיה הוא מקיים קשרים עם אנשי סגל מבין תושבי הצפון, ולפיכך לא בחן את נושא העברתו של המבקש לכלא בצפון הארץ, ברמת ביטחון דומה לכלא שבה הוא מרצה את עונשו כיום. גם ענין זה כרוך בפגיעה בו, כך על פי הטענה.

6.

עמדת המדינה היא כי דין הבקשה להידחות על הסף, מן הטעם שהיא אינה מעלה כל שאלה משפטית חשובה העשויה להצדיק מתן רשות לערער, ואף לגופה. המדינה מציינת בתשובתה, בין היתר, כי החלטתו הנדונה של שירות בתי הסוהר נתקבלה על יסוד מידע מודיעיני שלילי רב, המצביע על מעורבותו האינטנסיבית של המבקש בסחר בסמים במקום כלאו. מידע זה, כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מלמד כי המבקש אינו פוסק ממעורבותו בעבירות סמים בכל מקום בו הוא מוחזק. נוכח ראיות מינהליות אלו, ומטעמים של הגנה על הסדר הציבורי בין כותלי בית הסוהר – אשר האחריות עליו מוטלת באופן בלעדי על שירות בתי הסוהר – הוחלט להעביר את המבקש מבית הסוהר בו ריצה את עונשו עד להעברתו.

המדינה מדגישה עוד בתשובתה, כי המבקש הועבר תחילה לגוש מרכז, לבית הסוהר רימונים, אך על רקע המידע המודיעיני בעניינו, בשל היכרותו עם אנשי הסגל ובשל יריבים בבתי הסוהר האחרים באזור המרכז, הוא הופנה לגוש דרום. בקשתו לעבור לבית סוהר בצפון נבחנה פעם נוספת בחודש אוקטובר 2006, ונדחתה על ידי ועדת ההעברות בשל כך שבתי הסוהר "חרמון" ו"צלמון" בצפון אינם בעלי רמת בטחון ברף גבוה מספיק כפי שתנאי כליאתו של המבקש מחייבים.

לבסוף, מתייחסת המדינה גם לטענת ההפליה שהעלה המבקש. בהקשר זה, נטען כי ענין זה הועלה לראשונה בבקשת רשות הערעור ודי בכך כדי לדחותו. כמו כן, כקביעתו של בית המשפט המחוזי, אין מקום להשוואה בין אסיר לסוהר לעניין אמצעי המשמעת ואמצעים אחרים הננקטים כלפי מעורבים בהפרות חוק. מעבר לכך, עניינם של שני הסוהרים נמצא בימים אלה בבירור באגף המשמעת של שירות בתי הסוהר, ואחד מהם הועבר לשרת בבית סוהר אחר. באשר לאסירים הנוספים שהיו מעורבים בפרשה, אחד מהם הועבר אף הוא לבית סוהר אחר, ואילו השני, שמעורבותו היתה פחותה, נשאר לשרת באותו מקום.

7.

דין הבקשה להידחות על הסף. כלל הוא, כי לא תינתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסיר, אלא אם מתעוררת בנסיבות המקרה שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות, או כאשר הבקשה מעלה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). בענייננו, מדובר בהחלטה מינהלית של הגורם המוסמך שעניינה העברת אסיר מכלא אחד לכלא אחר, בהסתמך על מידע מודיעיני רב בדבר מעורבותו בסחר בסמים. החלטה זו נוגעת לתחום מינהלי-ארגוני המצוי בלב ליבה של סמכות הפעולה של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר. החלטתו בענין זה היא חלק מאחריותו הכוללת למנוע ביצוע עבירות במסגרת הכלא, ולהבטיח את שלום האסירים בכלא ואת שלום הציבור מחוצה לו. החלטה זו אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית כללית המצדיקות התערבות בית משפט זה.

8.

למעלה מן הצורך אציין, כי גם לגוף הדברים אין מקום להיעתר לבקשה. בית המשפט המחוזי, בהסכמת הסנגור, בחן את החומר המודיעיני שהונח בפניו, והגיע למסקנה ברורה כי מדובר במיצבור חריג בעוצמתו של דו"חות, ממקורות שונים, המצביעים על עיסוק אינטנסיבי של המבקש בסמים במסגרת הכלא. בנסיבות אלה, היה על הגורם האחראי לנקוט באמצעים הנדרשים כדי להבטיח את שמירת החוק והסדר, והוא שקל שיקולים ענייניים וסבירים בהקשר לכך. בנסיבות אלה, החלטת שירות בתי הסוהר להעביר את המבקש מבית הסוהר שאטה היא ראויה, ובוודאי אינה חורגת ממתחם הסבירות הרחב המוקנה לו בתחום זה של ניוד אסירים בין בתי סוהר, שלא נכרכה בה כל פגיעה בזכויות האסיר (רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שירות בתי הסוהר [פדאור (לא פורסם) 00(2) 118], רע"פ 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 802). אשר לטענת ההפלייה בין המבקש לבין סוהר שנחקר, אין בה כל ממש, ואני דוחה אותה. השיקולים הרלבנטיים לענין משמורת אסיר המבצע עבירות בכלא אינם דומים לאלה המופעלים ביחס לאנשי צוות הנחשדים בהפרות חוק, לרבות באמצעים הננקטים כלפיהם, וההשוואה ביניהם אינה ישימה.

הבקשה נדחית, אפוא.