פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7318/08 - י'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. יעקב ברקאי
2. אילדר בלאוטידינוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.7.08 בעע"א 2172/08 ועע"א 2269/08 שניתן
על ידי כבוד השופט דוד רוזן
בשם המשיבה:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 2172/08 ועע"א 2269/08) מיום 15.7.2008, לפיה נדחו עתירותיהם של המבקשים על החלטת שירות בתי הסוהר לסרב לבקשתם להתגורר יחדיו בתא משותף בבית הסוהר.
המבקש 1 מרצה עונש מאסר של 15 שנים בגין הרשעתו בעבירות מין בקטינים. המבקש 2 מרצה עונש מאסר של שמונה וחצי שנים בגין הרשעותיו, בין היתר, בעבירות של אונס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות.
במשך תקופה של שלושה חודשים, בין יום 30.10.2007 ליום 27.1.2008, כאשר המבקש 2 מרצה עונש מאסר במסגרת תיק אחר, שהו המבקשים יחד בתא משותף באגף שש של בית הסוהר "רימונים". בתום תקופת מאסרו הוחזר המבקש 2 לבית המעצר קישון במעמד של עציר. לאחר שהורשע החל המבקש 2 לרצות את עונש המאסר הנוכחי והוחזר לבית הסוהר רימונים, שם שובץ באגף אחר. מששוב שהו המבקשים באותו בית סוהר, פנו מספר פעמים לסגן מפקד בית הסוהר בבקשה כי יותיר להם להתגורר בתא משותף, אך בקשותיהם נדחו כולן.
על החלטת שירות בתי הסוהר הגישו המבקשים שתי עתירות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים.
בדיון שנערך בעתירות, לפני בית המשפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט ד' רוזן ) ביום 15.7.2008, טענו המבקשים כי התפתחו ביניהם יחסי אב ובנו, ובכוונת המבקש 2 לאמץ את המבקש 1 לחיק משפחתו. המשיבה מצדה הציגה את עמדת שירות בתי הסוהר, על פיה אין מקום להתערב בהחלטותיו הנוגעות לשיבוץ אסירים, המתקבלות על פי צורכי המערכת. לגוף העתירה שירות בתי הסוהר גרס כי בקשת המשיבים סורבה לאחר שהתברר על סמך מידע מודיעיני– שהוצג לבית המשפט– כי בין השניים התפתחו יחסים בעלי אופי מיני שהינם אסורים. בסוף הדיון החליט בית המשפט לדחות את העתירות לאחר שלא מצא מקום להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר לעניין שיבוץ אסירים, התערבות הנעשית במקרים חריגים ביותר.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט לעניינים מנהליים משדחה את עתירתם. לדידם, מערכת היחסים שהתפתחה ביניהם הינה קשר משפחתי נטול אלמנטים שליליים. המבקשים דוחים את טענות המשיבה על האופי המיני של יחסיהם ולטענתם השמועה השקרית שנפוצה בבית הסוהר על טיבם של יחסיהם הביאה לרדיפתו של המבקש 2 על ידי אסירים אחרים בבית הסוהר "רימונים".
מנגד טוענת המשיבה כי בקשת רשות הערעור אינה מעלה כל בעיה משפטית אשר חשיבותה מצדיקה מתן רשות ערעור, ואי לכך דין הבקשה להידחות על הסף. לעצם העניין מוסיפה היא כי אין מקום להתערב בהחלטת שירות בתי הסוהר לעניין שיבוץ אסירים, אשר הינה החלטה מקצועית המצויה במתחם שיקול דעתו, והינה סבירה וראויה בנסיבות העניין.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ובהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 6813/01 ימין נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2001); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004)). בענייננו, הבקשה אינה מגלה כל סוגיה שכזו, ומסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
יתרה מזו, בית המשפט קמא דחה את עתירות המבקשים לאחר ששמע את טיעוני הצדדים. בנסיבות אלו, ובהתחשב בכך שבחירת מקום הכליאה אינה נמנית על זכויות האסיר, אין לומר כי החלטת שירות בתי הסוהר, לשבץ את המבקשים בתאים נפרדים, חורגת ממתחם הסבירות הרחב הנתון לו בהחלטות אשר עסקינן בניוד אסירים (ראו רע"ב 907/07 חביש נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.4.2007); רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.2.2000)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' בשבט התשס"ט (1.2.2009).
ש ו פ ט