פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1463/13
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
ויקטור מישייב
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 21.02.2013
בתיק עת"א 2530-12-12
בשם המבקש:
עו"ד עדי קידר
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"א 2530-12-12, השופט א' טל ) מיום 21.2.2012. בית המשפט קמא אישר את החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ) להעביר את ויקטור מישייב (להלן: המבקש ) מאגף אסירי עבודה לאגף אחר בבית הכלא שבו הוא מרצה את מאסרו.
2.
על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל בן ארבע שנים ושמונה חודשים, לאחר שהורשע בביצוע עבירות של אלימות פיזית ומילולית. המבקש הגיש לבית המשפט קמא עתירה שנסבה על בקשתו להעביר אותו לבית סוהר בצפון הארץ. במסגרת הדיון בבית המשפט קמא, הציעו המשיבים להעביר את המבקש לכלא שיטה, אך הוא התנגד להצעה בשל התנאים בכלא זה.
3.
תוך כדי בירור העתירה, התקבלה אצל המשיב החלטה להעביר את המבקש
לאגף אחר בבית הסוהר שבו הוא מוחזק, על בסיס מידע מודיעיני על התנהלות שלילית של המבקש באגף שבו הוא שוהה (אגף עובדים). בנסיבות אלה, נדונה בפני בית המשפט קמא אף החלטה זו. בית המשפט קמא קבע, לאחר שעיין במידע המודיעיני בעניינו של המבקש, כי יש בסיס מוצדק להחלטה שהתקבלה. בית המשפט קמא הוסיף וקבע כי התנהגותו של המבקש תיבחן לאחר שיועבר אגף, והוא יהיה רשאי להגיש בקשה להעברתו בחזרה לאגף שבו הוא שוהה כעת.
4.
בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה על החלטתו של בית המשפט קמא. לטענת המבקש, לאורך כל תקופת מאסרו הוא היה אסיר באגף שבו הוא שוהה, והוצאתו מאגף זה מהווה פגיעה קשה בתנאי כליאתו. המבקש טוען כי לאורך השנים שבהן ריצה את מאסרו לא היה מידע מודיעיני שבעטיו נדרשה העברתו, ועל כן הוא מפקפק בכך שיש בידי המשיב חומר מודיעיני כזה.
הוא הוסיף וטען בעניין זה כי נפגע מכך שלא ניתן לו לעיין במידע המודיעיני, שבגינו התבקשה העברתו לאגף אחר.
5.
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית או עניין בעל חשיבות ציבורית החורגים מעניינו של המבקש (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). בית משפט זה קבע זה מכבר כי לאסיר אין זכות קנויה בנוגע למקום כליאתו. כן נקבע כי ההחלטה על מקום כליאתו של אסיר היא החלטה מינהלית המצויה בליבת סמכותו של המשיב, וכי למעט מקרים יוצאי דופן בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של המשיב בעניינים מסוג זה (ראו: רע"ב 907/07 חביש סלמאן נ' מדינת ישראל
(16.4.07), פסקה 7; רע"ב 1004/12 פרנסואה אבוטבול נ' מדינת ישראל (19.2.2012), פסקה 10 וההפניות שם). במקרה שבפנינו המבקש לא העלה הצדקה מיוחדת לכך שתינתן לו רשות ערעור. כפי שציין בית המשפט קמא, עניינו של המשיב יוסיף להיבחן, והוא יהיה רשאי לבקש בעתיד לחזור לאגף שבו הוא מוחזק כעת.
6.
מכל הטעמים האמורים, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב באדר
התשע"ג (22.2.2013).
ש ו פ ט ת