רע"ב 5292/07 עדיאל קורלחאונה נ. שרות בתי הסוהר

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת אֹהד) מיום 29.5.07 בעע"א 1369/07, עע"א 1370/07, עע"א 1371/07, עע"א 1373/07, עע"א 1374/07 ועע"א 1375/07, בגדרו נמחקו העתירות.

ב.

המבקש הוא אסיר במתקן הכליאה "איילון" ברמלה. בעת שהיה אסיר במתקן הכליאה "אשל" בבאר שבע הגיש, במהלך החודשים דצמבר 2006-ינואר 2007, שבע עתירות לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ענייניהן של העתירות לא פורטו במלואם בבקשה, אולם נראה, כי חלק ניכר מהן עוסק בעניינים הנוגעים לתנאי החזקתו של המבקש בהפרדה במתקן הכליאה "אשל", ואחת מהן עוסקת בעתירתו להתיר לו הגשת תביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג כנגד המשיב. ביום 11.2.07 הורה המשיב על העברת המבקש למתקן הכליאה "איילון" ברמלה, ובעקבות כך, ניתנו ביום 13.2.07 וביום 1.3.07 החלטות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט זלוצ'ובר) המורות על העברת העתירות לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

ג.

בית המשפט המחוזי קבע, כי העתירות בעע"א 1373/07, עע"א 1374/07 ובעע"א 1375/07 מתייתרות עם מעברו של המבקש, וכן מתייתרות העתירות בעע"א 1369/07, שעניינה הקדמת דיון בעתירות הנזכרות, ובעע"א 1371/07, שעניינה דיון במצורף בכל העתירות. כן קבע כי העתירה בעע"א 1370/07 נמחקת מאחר שעניינה אינו עניין לעתירת אסיר.

ד.

(1) לטענת המבקש, הגיש המשיב

ביום הדיון מסמך מזויף ובו בקשה מטעם המבקש לכאורה למחיקת שלוש מן העתירות – בעוד שביקש את מחיקתה של עתירה אחת בלבד. עוד נטען, כי בית המשפט קמא לא בחן את עתירות המבקש לגופו של עניין. עיקר הבקשה, עם זאת, מופנה כנגד העברת המבקש למתקן כליאה אחר, ובהקשר זה נטען, כי הוגשה בקשה למתן צו ביניים שימנע דבר זה, ועל כן היה על המשיב להמתין להכרעה בעניינו בטרם מעברו. כן נטען כי היה על בית המשפט קמא להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. נטען גם כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית כללית המצדיקה את קבלתה.

(2) בגדרי הבקשה הוגשו עוד שלוש בקשות שונות לצוי ביניים: האחת היא לצו ביניים למניעת העברת המבקש ממתקן הכליאה "איילון" ברמלה עד למתן החלטה בבקשה; השנייה היא לצו ביניים שיורה למשיב לספק למבקש תדפיס המפרט את מספר העתירה ואת נושאה בכל אחת מעתירותיו; והשלישית היא לצו ביניים שיורה למשיב למסור לידי המבקש "באישור מסירה חתום בנוכחות קצין שב"ס כל החלטה בעניינו מייד עם קבלתה".

ה.

בתשובתו המפורטת, מתנגד המשיב לקבלת הבקשה. לטענתו, אין הבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה או שאלה אחרת בעלת חשיבות כללית. עוד נטען, כי גם לגופה נדונה הבקשה להידחות, שכן בפסיקתו של בית המשפט המחוזי לא נפל פגם, כנטען. הוסף, כי המבקש הועבר ממתקן הכליאה בבאר-שבע על פי בקשתו. המשיב כלל בתשובתו מענה אף לשלוש בקשותיו הנזכרות של המבקש: ביחס לבקשה השלישית נטען, כי החלטות בית המשפט שיתקבלו בעניינו של המבקש יועברו לידיו, ובמידת האפשר יוחתם על קבלת ההחלטות. ביחס לבקשה השנייה נטען, כי העתק מכלל המסמכים שמגיש אסיר לבתי המשפט באמצעות שב"ס נשמר בתיקו האישי, וכך נעשה גם לגבי המבקש, וייעשה גם לגבי העתירות שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביחס לבקשה הראשונה נאמר, כי כל עוד לא ישתנו הנסיבות יוחזק המבקש במתקן הכליאה "איילון" עד למתן החלטה בבקשה.

ו.

(1) קראתי בעיון רב את הבקשה וכן את תגובתו המפורטת של המשיב. לאחר העיון, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. ראשית, אין היא נדרשת לנושאים בעלי ענין שיפוטי או ציבורי המצדיק רשות ערעור על פי אמות המידה הנוהגות; לכל אורכה של הבקשה התקשיתי למצוא עילה לכך. המבקש מרבה כאמור בעתירות אסיר, חלק מהן נכתבו ברצף של אחדות ביום, ודבר זה אומר דרשני. עיון בתוכנן של הבקשות מצביע על עירוב בין עניינים

העשויים לשמש יסוד לעתירת אסיר, לבין כאלה החורגים מכך, ומכל מקום גם באורך הרוח הנדרש לבתי המשפט בהתייחסם לאסירים המצויים מאחורי סורג ובריח, וחירותם נשללה לעת הזאת, קשה מאד להלום במהות וביושר לבב ריבוי עתירות כזה. אציין, כי ככל שהמדובר בהעברת המבקש לבית סוהר "איילון", דבר זה נעשה כנמסר לבקשתו שלו. אך ככלל אוסיף באשר לטענה בדבר מעברים תכופים מבית סוהר למשנהו, כי במישור האנושי מעברים תכופים מדי אינם רצויים. אני יוצא מההנחה כי העברת אסיר פלוני מבית סוהר אחד לאחר, נעשית – כדברי המשיב – משיקולים ענייניים ומערכתיים, ואין לי סיבה להטיל בהם דופי. נאמר אף כי "במידת האפשר נעשית התחשבות גם ברצונו של האסיר". ועם זאת יש לדידי ליתן משקל ליציבות בחייו של אסיר בבית הסוהר, שאינם לעולם מן הקלים, ולהתחשב במידת האפשר ברצונותיו וכן במקום מגורי משפחתו לעניין ביקורים.

(2) אני יוצא אף מן ההנחה כי החלטות שיפוטיות שיתקבלו לגבי המבקש יימסרו למבקש על ידי שלטונות בתי הסוהר עם קבלתן, וכמובן ניתן להחתימו על אישור קבלה.

ז.

כאמור, לא מצאתי מקום במקרה דנא להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא ובשיקולי המשיב, ואין בידי להיעתר לבקשה.