פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב 2517/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
אייל בן משה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.3.2019 בעת"א 38700-10-18
שניתן על-ידי כבוד השופט א' משניות
בשם המבקש:
עו"ד יעקב (יקי) קהן
בשם המשיבה:
עו"ד פנחס גורט
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.3.2019 (עת"א 38700-10-18, השופט א' משניות ). בית המשפט המחוזי דחה את עתירת האסיר שהגיש המבקש לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971.
רקע והליכים קודמים
2.
המבקש מרצה עונש מאסר של 61 חודשים בבית הסוהר אשל, שנגזר עליו לאחר שהורשע בעבירות של סחיטה באיומים, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.
3.
ביום 16.10.2018 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה טען כי בערב חג הסוכות נודע לו על עדכון בנהלים של שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) המונע את הכנסתם של ארבעת המינים לתחום בית הסוהר על-ידי אסירים, וזאת כאשר במקביל לא מתאפשרת גם רכישתם בקנטינה. המבקש הדגיש כי על אף שהעתירה הוגשה לאחר חג הסוכות יש טעם לדון בה, הן משום שהיא מעוררת היבטים עקרוניים הנוגעים לחובה לעדכן אסירים מבעוד מועד על שינויים בנהלים שחלים עליהם, והן משום שהוא עצמו צפוי לשהות במאסר גם בתקופות החגים שיחולו בשנים הבאות. באופן יותר ספציפי, המבקש עתר לכך שבית המשפט המחוזי יורה לשב"ס להודיע לכלל האסירים על שינויים החלים בנהליו שלושה חודשים טרם כניסתם לתוקף, על מנת שיעלה בידם לפנות לערכאות המשפטיות במועדים הרלוונטיים.
4.
ביום 12.11.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי בהתחשב במועד שבו הוגשה העתירה, הדיון בסעדים הנוגעים לחג הסוכות הפך לתיאורטי ואין להידרש אליהם. עם זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי יש מקום לדון בסעד הנוגע לעדכונם של אסירים בדבר שינויים בפקודות ובנהלי שב"ס הצפויים להיכנס לתוקף.
5.
בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקבעו כי הסעד המבוקש בה הוא כללי מדי, וכי מכל מקום אין ליתן הנחיה גורפת לשב"ס לעדכן מבעוד מועד על כל שינוי בפקודותיו ובנהליו בשים לב להיבטים ביטחוניים ומבצעיים. בצד הדברים הללו, בית המשפט המחוזי הוסיף שחזקה על שב"ס שינהג בהגינות בכל הנוגע לעדכון בדבר שינויים שעלולים לפגוע בזכויות אסירים על מנת שתתאפשר ביקורת שיפוטית אפקטיבית עליהם.
בקשת רשות הערעור והתגובה לה
6.
המבקש טוען כי בקשת רשות הערעור דנן מעוררת סוגיה משפטית עקרונית ורחבת היקף, הנוגעת לזמן הניתן לאסירים להיערך לשינויים במדיניות שב"ס. לשיטת המבקש, יש להורות שכל שינוי בפקודות ובנהלי שב"ס יובא לידיעתם של האסירים חודשים אחדים טרם מועד כניסתו לתוקף, על מנת שיתאפשר להם למצות הליכים בפני הערכאות בעניינם של שינויים העלולים לפגוע בזכויותיהם. המבקש מוסיף וטוען כי בית המשפט המחוזי שגה בייחסו לשב"ס חזקה שיפעל לעדכן אסירים מראש בדבר שינויים מסוג זה.
7.
ביום 27.5.2019 הגישה המדינה את תגובתה לבקשה, בהתאם להחלטותיי מיום 8.4.2019 ומיום 8.5.2019. המדינה טוענת כי מדובר בבקשה תיאורטית התוקפת מדיניות כללית שאינה נוגעת לתנאי מאסרו הקונקרטיים של המבקש. על כן, נטען כי מלכתחילה היא אינה ראויה לידון במסגרת עתירת אסיר ויש לדחותה על הסף. לגופם של דברים, המדינה טוענת כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המדינה מטעימה כי שב"ס אינו חב על-פי דין לעדכן אסירים בדבר שינויים של פקודות ונהלים טרם יישומם, וכי ביסוסה של חובה כזו תפגע ביכולתו לתפעל את בתי הסוהר. המדינה מוסיפה כי שינוי הפקודות והנהלים נעשה בהתאם להליך הקבוע בפקודת נציבות בתי הסוהר (פקנ"צ 01.01.00 "פקודת אב – מערך ההוראות הפנימיות בשב"ס"), תוך הפעלת שיקול דעת ובלא כל כוונה לבצע "מחטפים" באמצעות שינויים מהירים שאינם מחויבי המציאות. המדינה אף מדגישה כי לכל אסיר שסבור שהוא נפגע משינויים בפקודות ובנהלים עומדת האפשרות להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, שאותה ניתן לברר גם בסד זמנים קצר ותוך מתן צווים זמניים.
דיון והכרעה
8.
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
9.
כידוע, רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן בעתירת אסיר תינתן במשורה, ורק במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית (ראו: בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 996/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (8.2.2019)). בנסיבות העניין, אין לומר שקיימת הצדקה להענקת רשות ערעור.
10.
אינני באה חשבון עם המבקש על כך שביקש לעסוק, פשוטו כמשמעו, ב"אתרוגים אחרי סוכות". אכן, לעתים יש מקום לקיים דיון הצופה פני הבאות בסוגיות שעתידות לחזור על עצמן, ובעיקר כאשר יש יסוד לחשש שיתעוררו באופן שלא יאפשר שהות מספקת לטפל בהן ב"זמן אמת". אולם, הבקשה דנן נסבה לבסוף על שאלה עקרונית שהוצגה במתכונת כללית מדי, ללא תשתית עובדתית מספקת, ובעיקר במנותק מעניין קונקרטי הנוגע לתנאי מאסרו של המבקש (ראו למשל: רע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שרות בתי הסוהר , פסקה ה' (23.11.2010); רע"ב 8733/14 סלע נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (11.1.2015)). ניתן אף להוסיף כי מטבע הדברים פקודות ונהלי שב"ס עוסקים בנושאים שונים ומגוונים, וממילא קשה לצפות שייקבע כלל אחד שיחול בעניינם באופן גורף.
11.
טרם סיום אעיר, גם אם למעלה מן הצורך, כי טוב עשתה המדינה כאשר הדגישה בתגובתה את ההימנעות הכללית מביצועם של שינויי בזק בפקודות ובנהלי שב"ס. כתלי בית הסוהר הם אינם בגדר "חור שחור נורמטיבי" (ראו: בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים , פסקה ל"ג (13.6.2017)), וניתן אפוא לצפות לכך שעדכון האסירים בשינויים הנוגעים לזכויותיהם ייעשה אף הוא, ככל הניתן, מבעוד מועד. עם זאת, אין מקום לקבוע מסמרות בעניין זה, אשר הבקשה דנן אינה המסגרת המתאימה לעסוק בו, כפי שכבר הוסבר.
12.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
ניתנה היום, א' בסיון התשע"ט (4.6.2019).
ש ו פ ט ת