פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7949/13
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
מחמוד ראיק מגאדבה
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר שבע מיום 15.10.2013 בתיק עת"א 31140-12-12 שניתנה על ידי כב'
השופט י' פרסקי
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
במסגרת עתירת אסיר שהגיש, טען המבקש כי יש פגם בכך ששירות בתי הסוהר אינו מודיע מראש לאסיר לפני העברתו למתקן כליאה אחר. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' פרסקי ) דחה את העתירה בקובעו כי מדובר בעתירה תיאורטית, שכן המבקש לא כיוון את עתירתו כלפי החלטת העברה קונקרטית שהתקבלה בעניינו.
בית המשפט הוסיף כי גם לגופם של דברים, אין ממש בעתירה. שירות בתי הסוהר הסביר כי כאשר הדבר אפשרי, נמסרת לאסיר הודעה בדבר הכוונה להעבירו, אלא שקיימים מקרים שבהם בשל שיקולי ביטחון או מודיעין לא ניתן ליתן לאסיר התרעה מראש. עוד נקבע כי ככל שיש לאסיר השגות על העברתו, הוא יכול להגיש עתירת אסיר בנדון גם בדיעבד, וככל שזו תתקבל – מדובר בצעד הפיך.
2.
בבקשה שלפניי, שב העותר וחוזר על טענותיו העקרוניות. לשיטתו, העברתו של אסיר ממתקן כליאה אחד למשנהו גוררת עימה שינוי משמעותי בחייו, והיא דומה לעקירת אדם מביתו. בנוסף, מדובר בהחלטה הנוגעת לבני משפחות האסירים, וכן לעורכי הדין המייצגים את האסירים המועברים. לכן, המבקש סבור כי מן הראוי ליתן לאסיר שהוחלט להעבירו הודעה מוקדמת של 48 שעות, כדי לאפשר לו למצות הליכים משפטיים ככל שיש עילה לכך. לדבריו, כיום במקרים רבים ניתנת לאסיר התרעה של שעות ספורות בלבד לשם הכנת ציוד. המבקש מפנה להערה מפי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד באחת הפרשות (עת"א 16210-10-12), שלפיה "ראוי שהחלטה כגון זו [בנוגע להעברת אסיר – ע' פ'] תימסר לעותר בפרק זמן סביר לפני הוצאתה לפועל".
3.
דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה דנן אינה מכוונת כלפי החלטה קונקרטית שניתנה בעניינה של המבקש, אלא מועלות בה טענה כללית. כידוע, בית המשפט אינו דן בעניינים תיאורטיים. לפיכך בדין פסק בית המשפט המחוזי כפי שפסק, ודין בקשת הרשות לערער להידחות מטעם זה (ראו: רע"ב 8682/12 מגאדבה נ' שרות בתי הסוהר (24.1.2013)). אמנם, מתן הודעה מוקדמת לאסיר על הכוונה להעבירו ממתקן כליאה אחד למשנהו מאפשר לו להתארגן, להודיע על כך לבני משפחתו או למצות הליכים אל מול שירות בתי הסוהר ובית המשפט ככל שהוא סבור כי מדובר בהחלטה שגויה. המשיב אף הצהיר בתשובתו לעתירה, כי כך נעשה, ככל הניתן. בצד האמור, אין לשלול מעיקרה את טענת המשיב – כפי שאומצה על-ידי בית המשפט המחוזי – ולפיה במקרים מתאימים לא ניתן לעשות כן בשל אילוצי בטחון או מודיעין דחופים. במקרה כזה, אין מניעה כי האסיר הנוגע בדבר יפנה לבית המשפט המוסמך בעתירת אסיר המכוונת להחלטת ההעברה, גם לאחר
ביצוע ההעברה, ככל שיש עילה לכך. ההעברה אינה בבחינת צעד בלתי הפיך, ולכן ניתן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית גם לאחר מעשה.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, י"ג בשבט התשע"ד (14.1.2014).
ש ו פ ט