רע"ב 5784/17 ריפעת עודה נ. שירות בתי הסוהר- מחלקת האסיר - זימונים

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.4.2017. בית המשפט המחוזי דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש (עת"א 11718-02-17, השופט י' בן-חמו ).

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח והחזקת נשק, והוא עצור עד תום ההליכים נגדו בבית כלא קישון. המבקש הגיש עתירת אסיר ובה טען כי ביום שישי 27.1.2017, בעת שהיה מוחזק בבית כלא שיטה, לא אפשרו לאסירים המוסלמים שהיו מעוניינים בכך להתכנס ולהתפלל. בעיקרו של דבר, טען המבקש, המייצג את עצמו, כי ההסדרים הנוהגים ביחס לתפילתם של אסירים מוסלמים אינם מספקים.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקבעו כי הוראות פקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.55.01 בנושא "זכויות בנושאי דת לאסירים שאינם בני הדת היהודית" (להלן: פקודת הנציבות ), המאפשרת קביעת אזורי תפילה בציבור בימי שישי בהתאם לתנאיהם של בית הסוהר והאסירים, יוצרות איזון סביר בין חופש הפולחן לבין האינטרס הציבורי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי המבקש הועבר זה מכבר מכלא שיטה לכלא קישון, וכי שירות בתי הסוהר הודיע כי ככל שהמבקש "יפנה בבקשה מינהלית לקיים תפילה בציבור, בקשתו תיבחן בחיוב בהתאם לנהלים". בכפוף לכך, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית העתירה.

4.

בבקשה דנן טוען המבקש, כי העובדה שבכל בית סוהר יש בית כנסת אך אין מקום המיועד לתפילת מוסלמים פוגעת בשוויון. עוד נטען כי דרישת המשיב לפיה עליו להגיש בקשה לקיים תפילה בציבור מעידה כי זכותו להתפלל מותנית ומוגבלת, וכי הפתרון לפיו התכנסות המתפללים תיעשה בחצר אינו מתאפשר בימים בהם מזג האוויר גשום או חם מדי.

5.

המשיב הגיש תגובה לבקשה בהתאם להחלטתי מיום 20.7.2017, ובה טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל כך שהיא כוללנית ואינה מפרטת תשתית עובדתית קונקרטית. כן נטען כי הטענות הקונקרטיות שעמדו במוקד עתירת האסיר שהגיש המבקש כבר אינן אקטואליות לאחר שהועבר לכלא קישון. לטענת המשיב, על המבקש למצות הליכים כנדרש ולהעלות את טענותיו לפני המשיב בטרם יפנה לבית משפט זה. בהקשר זה צוין כי המבקש לא פנה לגורמים הרלוונטיים בכלא קישון על-מנת לקיים בו את תפילות יום הששי חרף האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד צוין כי ככל שהמבקש יפנה בעניין זה ויקבל מענה שלא יניח את דעתו הוא יוכל להגיש עתירת אסיר חדשה ועדכנית בנושא. לגופם של דברים, המשיב טוען כי פקודת הנציבות מאפשרת לבני הדת המוסלמית לקיים את מצוות דתם בכפוף למגבלות הביטחוניות והארגוניות הקיימות בבית הסוהר.

6.

לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי לגרוע מן ההכרה העקרונית בשמירה על חופש הדת והמצפון של אסירים. על אף שהמבקש העלה בבקשתו טענות עקרוניות באשר לתפילות יום הששי של אסירים מוסלמים היא נעדרת תשתית עובדתית קונקרטית. למעשה, בעתירתו לבית המשפט המחוזי ציין המבקש מקרה אחד שבו נמנע לטענתו מאסירים מוסלמים להתכנס לתפילה בכלא שיטה. מאז, כאמור, הוא הועבר לכלא קישון ואף נמסר לו כי אם יגיש בקשה בנושא היא תישקל בחיוב. המבקש לא הגיש בקשה כנדרש ומשכך טענותיו בבקשה דנן הן כלליות ותיאורטיות, ואינן מצביעות על החלטה מינהלית מסוימת הטעונה ביקורת שיפוטית (ראו: רע"ב 8682/12 ראיק נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 3

(24.1.2013)).

7.

סוף דבר: הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.