פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
141/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
משה דסאי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עתא 036938-08-18 שניתנה ביום 30.12.2015 על
ידי כבוד הנשיא א' טל
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד נועם מולה
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ) מיום 30.12.2015 בעת"א 36938-08-15.
1.המבקש הורשע ברצח בת זוגו, ומזה שלוש שנים מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב. המבקש עתר נגד החלטת המשיב להגדירו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב). בית המשפט המחוזי דחה את העתירה וקבע כי קיימת הצדקה לסווג את המבקש כסג"ב ממספר טעמים: היותו אסיר עולם; בריחתו ממקום ביצוע העבירה; העובדה שהוא שוהה בארץ שלא כדין; וקיומו של מידע מודיעיני רלוונטי (ידיעה 682).
בבקשה שלפניי חזר המבקש וטען כי ההחלטה לסווגו כסג"ב היא חסרת בסיס, ופוגעת בשגרת המאסר שלו ובזכויותיו כאסיר. מנגד, טען המשיב כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שאינה נמנית על המקרים בהם תינתן רשות ערעור על עתירת אסיר, ואינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. לטענת המשיב דין הבקשה להידחות גם לגופה, שכן ההחלטה לסווג את המבקש כסג"ב היא החלטה סבירה, שהתקבלה לאחר שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ואינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט.
בקשתו של המבקש לייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית נדחתה בהחלטת הרשם ג' לובינסקי מיום 19.1.2016, לאחר שהסניגוריה הודיעה על החלטתה שלא להמשיך לייצג את המבקש בהליך הנוכחי.
2.לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר המודיעיני החסוי, החלטתי לדחות את הבקשה. כידוע, רשות ערעור על פסק דין שבו נדחתה עתירת אסיר ניתנת במקרים מצומצמים; וככלל, על הבקשה לעורר שאלה משפטית או ציבורית חשובה החורגת מנסיבות המקרה הפרטני ( רע"ב 3102/15 זוזיאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (23.12.2015); רע"ב 5472/15 לב נ' היועץ המשפטי לממשלה
(10.12.2015)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה ולפיכך דינה להידחות.
3.למעלה מן הצורך אוסיף מספר מילים לגופו של עניין. המבקש הוגדר כסג"ב רק לאחר שהתקבלה ידיעה 682 .
עיינתי בידיעה זו ולא שוכנעתי עד תום כי היא כשלעצמה מצדיקה את החלטת המשיב. יחד עם זאת, נראה כי הצטברותם של הנתונים המפורטים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי עשויה לשמש בסיס עובדתי מספק להחלטה. מכל מקום, בשים לב לשיקול הדעת הרחב הניתן לגורמים המקצועיים בשירות בתי הסוהר, אשר הופעל במקרה הנוכחי בהתאם לפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.09.00 (להלן: הפקודה ), אינני סבור כי קמה עילה להתערבות בהחלטתו של המשיב. בנוסף, בהחלטתי לדחות את הבקשה נתתי משקל גם לסעיף 8(ג) לפקודה, המורה כי "אחת לחצי שנה לפחות תיבחן המשך הגדרת האסיר כסג"ב בועדה לניהול אסירים מחוזית. המלצת הוועדה תועבר להחלטת סממ"ז". חזקה על הגורמים המקצועיים כי בהיעדר מידע מודיעיני נוסף, יתנו דעתם גם לחלוף הזמן בבואם לקבל החלטות עתידיות בעניינו של המבקש. בשולי הדברים אציין, כי עניינו של המבקש שונה מן המקרה שנדון ברע"ב 7785/14 בנאייר נ' שירות בתי הסוהר (11.12.2014) והוזכר בתגובת המשיב. שם דובר באסיר שנמלט בעבר מן הכלא, ואילו בענייננו החומר שהונח בפניי מתאר נסיבות שונות.
4.נוכח האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית בזאת.
ניתנה
היום, ב' בניסן התשע"ו (10.4.2016).
ש ו פ ט