רע"ב 1430/03 שחר כהן נ. מדינת ישראל

1.המבקש מרצה, בכלא איילון, עונש מאסר, שהושת עליו בגין הרשעתו בעבירת רצח.

ביום 14.10.02 הגיש המבקש עתירה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד המשיב בעילה של "אי-אספקת מזון חיוני". המבקש טען, כי הינו טבעוני, היינו, אינו אוכל בשר, דגים וביצים, מזה כעשר שנים, וכי להשלמות המזון שלו, הוא נזקק לקטניות, דגנים מוצרי חלב ופירות. המשיב הכיר בכך שהמבקש טבעוני, ובמשך שנה אכן סיפק לו את צרכיו התזונתיים, אלא שלפתע, כך טוען המבקש, ללא כל סיבה הנראית לעין, הופסקה אספקת המזון לה זקוק המבקש, והדבר גרם לו לבעיות בריאות. על כן, עתר המבקש לבית-המשפט להורות למשיב לשוב ולספק את המזון הדרוש לו.

בתגובה לעתירה, טען המשיב, כי המבקש מקבל טבעול-סויה כתחליף למנה בשרית, ובנוסף מקבל המבקש פירות, ירקות ומוצרי גבינה - הכל לפי תפריט, שנקבע על-ידי ועדת תזונה ארצית, ואשר נבחן ומותאם, במידת הצורך, למצבו הרפואי של האסיר. עוד טען המשיב, כי המבקש נפגש עם רופא ותזונאית, ועניינו מטופל כראוי ובמלוא תשומת-הלב.

2.בית-המשפט המחוזי דחה את העתירה, בקובעו:

"לא שוכנעתי כי העותר מקופח במזון שהוא מקבל ובכמויות, ועל כן לא נראה לי שיש מקום להתערב בדיאטה שאושרה לו על ידי השב"ס" .

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בה טוען המבקש כי המשיב אינו מבצע את המוטל עליו מבחינת אספקת המזון הנחוץ לו, ובכך הוא פוגע בבריאותו ובזכותו לחיות על-פי אמונתו וכן מפלה אותו לעומת אסירים אחרים.

המשיב מתנגד למתן הרשות.

3.דין הבקשה להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי התערבות בית-המשפט בהחלטות שירות בתי הסוהר, כבכל החלטה של רשות מינהלית, תיעשה בזהירות רבה ובצמצום, מקום בו חרגה החלטת הרשות ממתחם הסבירות (ראו: רע"ב 6172/97 מדינת ישראל נ' אבי גולן , פ"ד נב (1) 1).

לאחר עיון בחוות-הדעת של התזונאית ושל הרופא המטפלים במבקש, אשר הוגשו מטעם המשיב במסגרת העתירה, נחה דעתי כי הטיפול לו זוכה המבקש סביר בהחלט, וכי עתירתו בדין נדחתה. כידוע, רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, ניתנת במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת בעיה משפטית בעלת חשיבות, או עולה נושא אחר שחשיבותו חורגת מד' אמותיו של המקרה הספציפי והיא כללית (ראו: רע"ב 7/86 לואיס וייל נגד מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה שבפני אינו נמנה עם מקרים אלה.

הבקשה נדחית.