פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1741/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
טל יגרמן
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת השחרורים
2. היועמ"ש
בקשת המשיבים להארכת מועד להגשת תגובה
בשם המבקש:
עו"ד אילן מוריאנו
בשם המשיבים:
עו"ד שרון רוטשנקר;
עו"ד לירון הופפלד
החלטה
בקשת רשות הערעור שבכותרת הוגשה ביום 28.2.2018. ביום 1.3.2018 הוריתי למשיבים להגיש תגובה לבקשה עד ליום 18.3.2018.
התגובה לא הוגשה במועד, ורק ביום 26.3.2018 הוגשה בקשה (מוסכמת) להארכת המועד להגשת התגובה עד ליום 16.4.2018. הבקשה התקבלה.
ביום 16.4.2018 הוגשה בקשת נוספת להארכת מועד. הפעם נכתב בבקשה כי בא כוח המבקש מסר כי נדרש לו פרק זמן נוסף לשם קבלת עמדת המבקש, ולכן לעת הזו אין באפשרותו להתייחס לבקשה. גם הפעם נעתרתי והוריתי למשיבים להגיש את תגובתם עד ליום 7.5.2018.
ביום
8.5.2018 (ולא יום קודם לכן, כמצוין על גבי הבקשה) הוגשה בקשה שלישית במספר להארכת המועד להגשת התגובה. לבקשה זו צורפה עמדת בא כוח המבקש שהתנגד לבקשה. גם לבקשה זו נעתרתי והוריתי למשיבים להגיש את תגובתם עד ליום 21.5.2018, אך ציינתי כי "לא תינתה ארכות נוספות בהעדר טעמים חריגים".
היום,
22.5.2018 (ולא יום 21.5.2018 כמצוין על גבי הבקשה), הוגשה הבקשה הרביעית להארכת המועד להגשת התגובה. בבקשה נטען כי טיוטת התגובה מצויה בשלבים מתקדמים ביותר, אולם נדרש פרק זמן קצר נוסף להשלמתה בשל עומס עבודה. תגובת בא כוח המבקש אף לא צורפה כיוון ש"לא ניתן היה לקבל את תגובת בא-כוח המבקש עד למועד הגשת בקשה זו".
אין המדובר בהתנהלות סבירה. אף הטעמים המצוינים בבקשה אינם טעמים חריגים.
בלית ברירה, משהבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת התגובה כפי שנקבע בהחלטתי, מוארך המועד להגשת התגובה עד ליום 24.5.2018. בשל ההתנהלות המפורטות בהחלטה זו, יישאו המשיבים בהוצאות המבקש בסך 2,500 ₪.
ניתנה
היום, ח' בסיון התשע"ח (22.5.2018).
ש ו פ ט