רע"ב 1781/07 צוריאל רביב נ. שירות בתי הסוהר

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים בעע"א 107/07 מיום 15.12.06, אשר דחתה את עתירת המבקש, המבצע עבודות שירות, לאפשר לו לצאת לחופשה בת חודש ימים בארצות-הברית על-מנת לאסוף תרומות לעניים לקראת חג הפסח.

המבקש הורשע בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח תקפים ואי ציות להוראות שוטר וביום 24.10.06 נגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ביום 2.1.07 החל המבקש לרצות את עונשו בבית החולים בכפר שאול.

ביום 6.2.07 פנה המבקש לרכז עבודות השרות במחוז מרכז בבקשה לאשר לו יציאה מן הארץ למשך חודש ימים, לצורך גיוס תרומת לעמותה המסייעת לנזקקים. פנייתו של המבקש נענתה בשלילה. לטענתו, נאמר לו כי הוא יכול לצאת לחופשה בארץ אך אין למשיב סמכות לאשר לו חופשה מחוץ לארץ.

בגין החלטה זו עתר המבקש לבית-המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

ביום 15.2.07 דחה בית-המשפט (כבוד השופט ע' חבש ) את עתירתו וקבע כי העותר יסיים תחילה את עבודות השירות אותם הוא מבצע כעת.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, היא הבקשה שבפניי. בבקשתו, טוען המבקש כי יש לאפשר לו לנסוע לארצות-הברית בתקופה המבוקשת על-מנת שיוכל לאסוף תרומות לנזקקים לפני חג הפסח. לטענתו, בית-המשפט קמא לא קרא את העתירה כנדרש, לא קיים בה דיון ולא התייחס לטענתו לפיה הוא מבקש לנסוע בתקופה ספציפית ולצורך מסוים ולכן נגרם לו עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.

דין בקשת רשות הערעור להדחות.

כידוע, הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, הדן בעתירת אסיר, איננה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בענייננו, המבקש לא העלה כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית אשר מצדיקה מתן רשות ערעור.

אף לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. טענתו של המבקש בעניין עיוות הדין שנגרם לו, כביכול, מכך שלא התקיים דיון, דינה להידחות. בתקנה 7 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 נאמר כי:

" עתירה תובא, בהקדם האפשרי, לעיון בית המשפט, והוא רשאי –

(1)

להורות למשיב להגיש תגובה מקדמית לעתירה או לענינים שקבע, בתוך מועד שקבע;

(2)

למחוק או לדחות עתירה – כולה או מקצתה – על הסף, על פי כתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית, אם, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט".

בית-המשפט לעניינים מנהליים פעל כדין כאשר החליט לדחות את העתירה מבלי לקיים דיון היות והעתירה אינה מקימה עילה להתערבותו.

אמנם, בקשתו של העותר נובעת ממניעים מבורכים היות והוא מבקש לצאת לחופשה על-מנת לאסוף תרומות לנזקקים לקראת חג הפסח. יחד עם זאת, יש לזכור כי עובד המבצע עבודות שירות הינו עדיין בגדר אסיר המרצה את עונשו וכפי שאסיר אינו יכול לצאת לחופשה לפי רצונו, כך אין עובד השירות יכול להיעדר בכל עת שיחפוץ, תהיה הסיבה אשר תהיה (ראו רע"ב 10509/06 פרידמן נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם)). לאור האמור לעיל, לא מצאתי פגם בהחלטתו של בית-המשפט קמא המצדיק את התערבותי.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.