פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"ב
1812/03
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המבקש:
מחמוד בן עלי עסאף
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת
ישראל
2. ועדת שחרורים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.2.03
בעע"א 25/03, בש"א 43/03 שניתן על ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ, סגן
הנשיא ח' גלפז והשופט נ' ממן
בשם המבקש: עו"ד תמי
אולמן
החלטה
ב-6.1.03 החליטה ועדת השחרורים על שחרור מוקדם של המבקש. ב-12.2.03 בוטלה ההחלטה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' אברמוביץ, סגן הנשיא, חיים גלפז והשופט ניסים ממן).
הטענה המרכזית המועלית היא, כי החלטת בית המשפט שוללת מעבריין חוזר את זכות השחרור המוקדם מבלי לבחון את מסוכנותו. בכך נוצר קריטריון לא ראוי לשחרור מוקדם. טענה אחרת היא, כי היו מקרים בהם שוחרר עבריין על אף עבר פלילי. אין בידי לקבל טענות אלה. מדובר בעבריין חוזר (רצידיבסט) שנשפט בעבר למאסרים רבים אותם ריצה, בגין עבירות מאותו סוג. הוא גם נשפט לא אחת בדינים משמעתיים. בעבר זכה 3 פעמיים לשחרור מוקדם וחזר לסורו. בתום מאסרו האחרון שוחרר לאחר ריצוי מלא של עונשו וחזר וביצע את העבירות שבגינן מרצה הוא עכשיו עונש מאסר.
סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 מתייחס לשיקולים אותם על ועדת השחרורים לשקול לעניין שחרורו של אסיר על תנאי. בין השאר, הרשעותיו הקודמות, תכיפותן, סוגי העבירות, חומרתן, נסיבות ביצוען ותקופת המאסר שנשא.
עברו הפלילי של המבקש על כל מאפייניו והתנהגותו, מצביעים בעליל על מסוכנותו. קשה לתאר עובדות משכנעות יותר לעניין מסוכנות מאלה הקיימות במקרה דנן. שחרור מוקדם של עבריין בנסיבות אלה, מחטיא את כל תכליות השחרור המוקדם, ביניהן: עידוד עבריינים להתנהג באופן העושה אותם ראויים לשחרור; הרתעתם של עבריינים מהתנהגות עבריינית למען לא יאבדו את זכותם לשחרור מוקדם; הגנה על החברה מפני עבריינים שהפכו את העבריינות לאורח חיים ומסכנים את שלום הציבור ויחידיו.
מקובל עלי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי על מסקנותיו ותוצאתו ולפיכך נדחית בזה בקשת רשות הערעור.
ניתנה היום, ח' באדר ב' תשס"ג
(12.3.03).
ש
ו פ ט ת