רע"ב 2136/16 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

המבקש הינו אסיר המרצה, החל מיום 7.5.2000, עונש מאסר עולם בלתי קצוב בגין הרשעתו ברצח אשתו. ערעור על ההרשעה נדחה, וכך גם בקשתו לעריכת משפט חוזר. המבקש מכחיש כי ביצע את העבירה. לנוכח אופי העבירה בה הורשע, סווג המבקש כאסיר אלימות במשפחה, כך שכל החלטה בעניין הוצאתו לחופשה מותנית בקבלת חוות דעת מטעם ועדת אלמ"ב. כמו כן, בהתאם לפקודת הנציבות שעניינה "חופשות אסירים" (להלן: הפקודה ), סווג המבקש לקטגוריה א' לעניין יציאה לחופשות, קרי אסיר שאין להוציאו לחופשה אלא מטעמים מיוחדים. בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה את עתירת המבקש כנגד החלטת נציבת שירות בתי הסוהר שלא להוציאו לחופשה חריגה לצורך נוכחות בדיון אזרחי בעניינו (עת"א 61501-01-16, כב' השופט י' פ' אקסלרד ). לטענת המבקש, יציאה לדיון אזרחי היא אחד הטעמים המיוחדים המנויים בפקודה שבהתקיימם יש להוציאו לחופשה. עוד נטען כי התנהגותו הולמת את כללי המשיב.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיב לה, על צרופותיהן, לרבות החומר הגלוי והחסוי שעמד בפני בית המשפט המחוזי. דין הבקשה להידחות. הלכה ידועה היא כי יציאה לחופשות איננה זכות מוקנית לאסיר. גם לכך יש משקל, אם כי משנוצרה אפשרות כזו, על הרשות לתיתה בכפוף לכללים המנהליים הרלוונטיים. יתר על כן, במקרים מסוימים – שמקרה זה בא ביניהם – נדרשים תנאים מחמירים יותר ליציאה לחופשה. מהחומר בכללותו עולה כי המבקש לא עמד בתנאים אלה. החלטת נציבת שירות בתי הסוהר ופסק דינו של בית המשפט המחוזי התומך בה מפורטים ומנומקים, וניתנו לאחר שהובאו במסגרתם כל השיקולים וחוות הדעת של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. הם אינם חורגים ממתחם הסבירות ואינם מצדיקים התערבות. במיוחד אמורים הדברים משעה שלא נמנעה מהמבקש יציאה לדיון, אלא שנקבע כי יציאה זו תהיה בליווי שב"ס. המבקש לא הצביע על טעם המצדיק החרגתו מהנהלים המקובלים, וחזקה היא כי גורמי המשיב, מצידם, יעמדו בנהלים המחייבים אותם.

להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר הגשת הבקשה למתן רשות ערעור הגיש המבקש מסמכים נוספים מטעמו, ובין היתר "בקשה דחופה להוסיף לערעור החלטה נוספת של בית משפט קמא באותו נושא". כעולה מהבקשה, בית המשפט המחוזי (עת"א 38149-05-16, כב' השופט א' משניות ) דחה עתירה נוספת של המבקש במסגרתה התבקשה יציאתו לדיון קדם משפט הקבוע בתאריך 18.7.2016, בעניין אחר. מסופקני אם ניתן היה להגיש בקשה כזו שלא בדרך של הגשת בקשה למתן רשות ערעור חדשה. יחד עם זאת, ומטעמים מעשיים, עיינתי בחומר הנוגע לה ולא מצאתי כי יש בו כדי לשנות את האמור לעיל. ויודגש המובן מאליו: העובדה כי אסירים אחרים יוצאים לחופשות, ואף העובדה כי בית המשפט – לרבות בית משפט זה – התיר בעבר למבקש, בנסיבות מיוחדות וחריגות, לצאת לחופשה, אינה מקימה לו זכות קנויה לצאת לחופשות או מבססת את טענתו בדבר "החלטות סותרות". עניינו של המבקש נבחן לגופו בכל אחת מהפעמים הרבות בהן פנה לרשויות או לערכאות משפטיות בסוגיית יציאתו לחופשה. ההחלטות עליהן הוא מלין במסגרת בקשה זו התקבלו לאחר שקילה ובחינה ראויה. נזכיר, כי הן מאפשרות את יציאתו לדיונים בליווי. סיכומו של דבר, אין עילה להתערב בהן.

הבקשה נדחית.