בש"מ 2766/16 דידי סיבוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

ערעור על החלטת הרשמת ל' בנמלך

ברע"ב 2136/16-א' מיום 27.3.2016, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה.

2.

ביום 27.3.2016 , לאחר עיון בכרטיס תנועות כספי האסיר של המערער, קבעה הרשמת ל' בנמלך

כי אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מתשלום אגרה, וזאת נוכח הסכומים המופקדים בחשבונו מעת לעת כמו גם היתרה בחשבונו. כן ציינה הרשמת כי יש ליתן משקל לסכום האגרה הנמוך יחסית הקבוע בהליך של עתירת אסיר.

3.

מכאן הערעור שלפני. המערער טוען כי נפלה טעות בידי הרשמת בפרשנותה את מצבו הכלכלי. המערער מדגיש כי אמנם הוא משתכר מדי חודש בבית הכלא, ואף מפעם פעם משפחתו מפקידה לו סך של 300 ש"ח בחשבון, אך סכומים אלו נועדו לצורך מחייתו. על כן, אם ייאלץ לשלם את אגרת בית המשפט, יצטרך לוותר על מוצרים בסיסיים, לרבות מזון, מוצרי היגיינה וכרטיסי טלפון. המערער מוסיף כי הרשמת שגתה גם בכך שלא נתנה דעתה לעובדה, שחרף תשלום האגרה הנמוך יחסית בהליך עתירת אסיר, הוא עדיין מהווה כשליש ממחייתו. בנוסף, המערער מטעים כי בקשותיו הקודמות לבית משפט זה הוכחו כי אינן הליכי סרק, ועל כן אין למנוע ממנו הגשת בקשת רשות ערעור צודקת. לבסוף, המערער טוען כי מעבר להיעדר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, גם סיכויי ערעורו גבוהים, ובכך עומד הוא בשתי העילות עליהן הצביעה הפסיקה למתן פטור משתלום אגרה.

4.

לאחר שעיינתי בערעור ובנספחים המצורפים לו, ולאחר שקראתי את החלטת הרשמת, נחה דעתי כי דין הערעור – לרבות הבקשות אשר הועלו במסגרתו – להידחות.

5.

כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013); בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012)) .

החלטת הרשמת מנומקת, ומפורט בה מדוע המערער אינו זכאי לפטור מתשלום אגרה. המערער לא הציג תשתית עובדתית חדשה ולא הצביע על נימוקים אשר יצדיקו התערבות בהחלטת הרשמת, ועם כל ההבנה למצבו, לא הוכח כדבעי כי אינו יכול לעמוד בסכום העירבון שנקבע. משכך, אין בידי לקבל את הערעור.

6.

סוף דבר, הערעור נדחה.