פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2255/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
יאיר קליין
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת
מ' ברנט) בעת"א 69252-06-17 מיום 14.2.2018
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 14.2.2018 (כב' השופטת מ' ברנט ).
1.
המבקש מרצה עונש מאסר של שלוש שנים בבית סוהר מעשיהו, בגין עבירות של מעשה מגונה בקטין והדחה בחקירה. בעתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, טען כי ביום 11.5.2017 הוא הותקף על ידי סוהר, וכי תלונה שהגיש בעניין הסוהר ליחידה הארצית לחקירת סוהרים (להלן: יאח"ס ), לא טופלה. כמו כן טען המבקש כי אותו סוהר הלין כי המבקש הוא זה אשר תקף אותו ביום 28.6.2017, ובעקבות תלונת הסוהר, זומן המבקש לדין משמעתי, הורשע בדין, ונגזר עליו שלילת קנטינה וביקורים למשך 30 ימים. המבקש טען כי "נתפר לו תיק" ודרש קיום הליך משמעתי חוזר.
2.
לשלמות התמונה יצוין כי בשלב ראשון העתירה נמחקה מכיוון שלא צורף לה תצהיר (החלטה מיום 16.8.2017, כב' השופט א' יקואל ), אך לאחר שצורף תצהיר, בוטלה החלטת המחיקה (החלטה מיום 1.10.2017). חרף זאת, המשיב המשיך ועמד על בקשת המחיקה, בטענה שהתצהיר לא נחתם כדין.
3.
ביום 14.2.2018 התקיים דיון בעתירה, במסגרתו הלין המבקש כי תלונות שהגיש לידי מפקד האגף וקצין האסירים לא הועברו לטיפול יאח"ס. במהלך הדיון הבהירה באת-כוח המשיב, כי מבירור שערכה עולה כי כלל התלונות מועברות ליאח"ס, אך אם תלונת המבקש לא הועברה לידי יאח"ס, ניתן להעבירה אליה והיא תעבירה ליאח"ס. בסופו של הדיון ניתנה ההחלטה עליה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, לפיה המבקש יעביר לידי באת-כוח המשיב את "התלונה שברצונו לשלוח ליאח"ס", כאשר באת-כוח המשיב "תשלח את התלונה ליאח"ס עם קבלתה".
4.
בבקשה שלפני, שב וטוען המבקש כי חתם על תצהיר ואשר על כן לא היה בסיס לטענת המשיב כי דין העתירה להימחק. כמו כן, טען המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי משוללת היגיון, נוכח העובדה שתלונתו לא הועברה לידי יאח"ס בעבר, ואשר על כן ניתן להניח כי היא לא תועבר גם כעת.
5.
דין הבקשה להידחות. לא אחת נקבע כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן רק כאשר מדובר בעניין המעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 5398/15 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (17.8.2015); רע"ב 380/18
רמאדין נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (15.1.2018)). בקשה זו, לא זו בלבד שאינה מעוררת כל סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית, אלא שהיא אינה מגלה עילה כלשהיא להתערבות בהחלטת המשיב. המבקש שב וטען כי תצהיר שצורף לעתירתו נחתם כדין, אלא שטענות אלה – אין מקומן בעת הזו, שעה שהעתירה כלל לא נמחקה. גם טענת המבקש כי החלטת בית המשפט המחוזי – לפיה יעביר את תלונתו לידי באת כוח המשיב אשר תעבירה לידי יאח"ס – משוללת היגיון, לא הובהרה עד תום. הלכה למעשה, החלטת בית המשפט המחוזי לפיה תועבר תלונת המבקש לידי יאח"ס באמצעות באת-כוח המשיב, אף נותנת מענה הולם לטרוניית המבקש כי תלונתו לא הועברה לידי הגורם המוסמך.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט"ז בניסן התשע"ח (1.4.2018).
ש ו פ ט