פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
230/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
סלומון מסלה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי
מחוז מרכז-לוד בעת"א
48999-11-18 מיום 25.12.2018 שניתנה על ידי השופטת מ' ברנט
בשם המבקש:
עו"ד ליאור גולן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, אשר ניתן ביום 25.12.2018 בעת"א
48999-11-18 (השופטת מ' ברנט ) ודחה את עתירת המבקש נגד החלטת סגן נציבת שירות בתי הסוהר וראש אגף האסיר
להמיר במאסר את יתרת ימי עבודות השירות, אשר הושתו עליו כעונש בגין עבירה פלילית, בשל אי-התייצבותו לשימוע.
הרקע לבקשה
2.
ביום 30.1.2017 נתן בית משפט השלום תל אביב-יפו גזר דין בת"פ
44026-01-12 (השופטת י' פרדלסקי ) ובו הטיל על המבקש חודשיים מאסר בגין עבירות שונות שכללו הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין; וכן שימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט-1969.
3.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו אשר נדון בגדרו של עפ"ג 11911-03-17 (השופטים ד' ברלינר , ש' יניב ו- ג' גונטובניק ).
ביום 1.11.2017, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור על הכרעת הדין והורה על הגשת חוות-דעת בעניינו של המבקש מטעם הממונה על עבודות שירות כדי להכריע בערעור על העונש. ביום 22.11.2017, לאחר קבלת חוות הדעת ומציאת מקום עבודה ראוי למבקש, קבע בית המשפט המחוזי כי המבקש ירצה את עונשו בדרך של עבודות שירות.
4.
בהמשך, קוימו עם המבקש תשע שיחות בירור בשל התנהלותו הלקויה בעבודה והוחלפו לו ארבעה מקומות עבודה.
5 .
בירור עם מעסיקיו של המבקש, שנעשה בספטמבר 2018, העלה כי הלה חייב להשלים מספר ימי עבודות-שירות. המבקש טען כי אין לו ימי שירות חסרים ועל-כן הוא זומן להתייצב לשימוע בפני קצין שב"ס ביום 8.10.2018, במידה ולא ישלים את יתרת הימים החסרים. זאת, לנוכח העובדה כי נפתח בעניינו הליך של הפסקה מינהלית של המאסר בתנאי עבודות שירות מכוח העילות שבסעיפים 51ט(א)(2)-(3) לחוק העונשין (אי-ביצוע משימות והפרת תנאי עבודת-השירות). חרף זאת, המבקש התייצב בחודש ספטמבר ליום עבודה אחד בלבד ולא הופיע לשימוע שנקבע לו.
6.
ביום 17.10.2018, המליצה הממונה על עבודות השירות על הפסקה מינהלית של עבודת השירות של המבקש. ביום 21.10.2018, החליט סגן נציבת שירות בתי הסוהר וראש אגף האסיר על הפסקה מינהלית של עבודת השירות וקבע כי הלה ירצה את יתרת עונשו – שישה ימים – בבית סוהר.
7.
נגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בעתירתו, טען המבקש כי סבר שהשלים את יתרת ימי עבודות השירות שהושתו עליו ולפיכך לא ראה צורך להתייצב לשימוע. כמו- כן טען המבקש, כי שליחתו למאסר בפועל, לאחר שלא שהה מעולם מאחורי סורג ובריח, תגרום לו עוול כבד. עוד טען המבקש, כי לא היה לו באותה עת עורך דין וכי פנה לסנגוריה הציבורית רק לאחר קבלת ההחלטה בדבר הפסקה מינהלית של עבודות השירות. מטעם זה, ביקש המבקש שימוע נוסף בו יוכל לטעון את טענותיו באמצעות עורך דין.
8.
בפסק דינו מיום 25.12.2018, דחה בית המשפט המחוזי את עתירתו של המבקש. לאחר שפירט את התנהלות המבקש לאורך תקופת ריצוי עבודות השירות ושיחות הבירור הרבות שהיו עמו, קבע בית המשפט כי "כידוע, עבודות שירות הינן פריבילגיה בדמות מאסר בתנאים מקלים שניתנת למי שניתן לסמוך עליו וניתן לבטלה מקום שנאשם אינו עומד בציפיות המתחייבות ממנו". עוד קבע בית המשפט כי התנהלות המבקש איננה עומדת בציפיות ולפיכך נחה דעתו שהחלטת הממונה עומדת במבחן הסבירות.
מכאן בקשת רשות הערעור שהונחה על שולחני.
דיון והכרעה
9.
הבקשה דנן אינה מעלה לדיון כל עניין משפטי בעל חשיבות כללית כנדרש ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). משכך, אינני רואה הצדקה להתיר למבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שדחה את עתירתו.
10.
אעיר, מעבר לנדרש, כי אדם שמרצה את עונש המאסר שלו בעבודות שירות ואיננו מתייצב לשימוע אליו הוזמן "[...] יראו אותו כמי שוויתר על זכותו לשימוע, ואולם הממונה יהיה רשאי לערוך לו שימוע לפי שיקול דעתו" (סעיף 13(ו) לתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011). במקרה דנן, המבקש קיבל זימון כנדרש ובחר שלא להתייצב לשימוע. צדק אפוא בית המשפט המחוזי בהחליטו לא להתערב בשיקול דעתו של הממונה, שבלי ספק פעל במתחם הסבירות בנסיבות העניין.
11.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ד' בשבט התשע"ט (10.1.2019).
ש ו פ ט