רע"ב 2307/16 עדי עבדלקאדר נ. שירות בתי הסוהר

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (כב' הנשיא א' טל ), מתאריך 13.03.2016, ב-עת"א 12207-02-16, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת המשיב להותיר את המבקש באגף שמור, וזאת בניגוד לבקשתו לעבור לאגף משתלבים.

להלן אביא בקצרה הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש מרצה עונש של 4 וחצי שנות מאסר החל מתאריך 03.12.2012, בגין הרשעתו בעבירות שונות, ובהן, איומים וסחיטה באיומים.

3.

בתאריך 13.11.2015, המשיב הורה על העברתו של המבקש לאגף שמור, בשל מעורבותו, לכאורה, בניסיון החדרת סמים לבית הסוהר באמצעות רחפן (להלן: ניסיון החדרת הסמים ).

4.

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי הנכבד כנגד ההחלטה להעבירו לאגף שמור (עת"א 48500-11-15), ובתאריך 09.12.2015 בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקובעו כדלקמן:

"עיון במידעים החסויים מעלה כי העותר היה מעורב בהתנהגות שלילית הקשורה בסמים [...] מעורבותו של העותר טעונה בדיקה על-ידי גורמי שב"ס, ואין להלין עליהם על כך שלא סיימו אותה עד היום. עם זאת, מן הראוי, שגורמי שב"ס, בשיתוף משטרת ישראל, אם רצונו של שב"ס בשיתוף כזה, שיסיימו את הבדיקה במועד מוקדם ככל האפשר, ובהתחשב בכך שהעותר עומד לעלות לוועדת שחרורים במחצית חודש זה [...] אני מורה על מיצויה עד תום חודש דצמבר 2015".

5.

בתאריך 01.01.2016, המבקש הגיש עתירת אסיר נוספת (עת"א 281-01-16), במסגרתה ביקש, בין היתר, להורות למשיב לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד ב-עת"א 48500-11-15 ולסיים את הבדיקה באשר למעורבתו ב ניסיון החדרת הסמים .

6.

בתאריך 27.01.2016, בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את העתירה, בקובעו כך:

"העותר מרצה 4 וחצי שנות מאסר בגין סחיטה, מרמה ואיומים והוא מבקש לעבור מהאגף השמור בו הוא נמצא היום לאגף משתלבים [...] בהחלטה בדיון הקודם ביקש בית המשפט לקבל דיווח על מצב החקירה על מנת להעריך את משך הזמן שזו יצטרך העותר להיות באגף השמור עד לאפשרות העברתו לאגף משתלבים. היום הוצג בפניי מזכר המתייחס למצב החקירה שאין בו מידע על מועד צפוי לסיומה. משכך הם פני הדברים, אני מורה למשיב להעביר את העותר מהאגף השמור לאגף משתלבים תוך 10 ימים מהיום אלא אם תהיה מניעה שאינה קשורה לחקירה".

7.

בימים שלאחר ההחלטה הנ"ל, הצטבר בידי המשיב מידע שלילי נוסף בעניינו של המבקש באשר ל מעורבותו, לכאורה, באירוע הכנסת דיסקים שאסורים בהחזקה (להלן: אירוע הכנסת הדיסקים ). בהמשך לכך, בתאריך 04.02.2016, הוגשה הודעה מעדכנת מטעם המשיב, ובמסגרתה נמסר כך:

"נוכח מניעה שאינה קשורה בחקירה, ובהתאם להחלטה עדכנית ע"ב נתונים חדשים ונתונים מוכרים, ישאר העותר באגף שמור בביס"ר איילון. משמדובר בנסיבות חדשות, הרי שאם חפץ העותר להשיג עליה – עומדת לו הזכות להגיש עתירה חדשה".

8.

בתאריך 13.03.2016, בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את עתירתו של המבקש ב-עת"א 12207-02-16, מושא בקשה זו, בקובעו כי:

"גם אם אירוע ההברחה הנ"ל לא היה מצדיק המשך החזקתו של העותר באגף השמור, הרי הוא אינו עומד לבדו אלא מצטרף למידעים שהתקבלו קודם להחלטה עליה מסתמך העותר באשר למעורבותו בהחדרת סמים לכלא באמצעות רחפן. אמנם בית המשפט הורה להעביר את העותר מהאגף השמור חרף המידעים הנ"ל אך ההחלטה התקבלה בשל התמשכות החקירה בקשר אליהם, כאשר העותר ואסירים אחרים שהיו בתאו טרם נחקרו. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה".

מכאן הבקשה שלפני.

הבקשה לרשות ערעור

9.

בבקשה למתן רשות ערעור – המבקש טוען מספר טענות שבמהותן מתמקדות בהתקיימות התנאים המהותיים לשיבוצו ולהמשך החזקתו באגף שמור:

ראשית ,

המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה משלא בחן את סבירות החלטת שב"ס להותירו באגף שמור.

שנית , המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי הנכבד נתן משקל מופרז באשר למעורבותו, לכאורה, ב אירוע הכנסת הדיסקים . בתוך כך, המבקש טוען כי העמדתו לדין משמעתי היתה בבחינת צעד מידתי יותר.

שלישית , המבקש מצביע על כך שהחלטת שב"ס חורגת, לשיטתו, מאמות המידה שנקבעו בפקודת הנציבות מס' 04.66.00 שעניינה "כללים להחזקת אסירים פליליים באגף שמור" (להלן: פקודת הנציבות ).

10.

המשיב טוען מנגד כי דין הבקשה להידחות, הן על הסף והן לגופה, מהטעמים הבאים:

א.המבקש לא העלה כל שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית או עניין ציבורי, כנדרש בבקשות כגון דא, וכי, הבקשה כולה, עוסקת בעניינו הפרטני של המבקש ובנסיבותיו הספציפיות.

ב.ולגופו של עניין – החלטות בעניין שיבוץ אסירים באגפים שמורים, כמו גם תנאי כליאתם, נתונים לשיקול דעתם הרחב של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר, בהתאם לנסיבות העניין, ועל-פי אמות המידה המעוגנות ב פקודת הנציבות . בתוך כך המשיבה טענה, כי נוכח המידעים השליליים שהצטברו בעניינו של המבקש, וכן נוכח אירוע הכנסת הדיסקים, החלטת המשיב, בנסיבות העניין, על המשך החזקתו של המבקש באגף שמור, בדין יסודה, לעת הזו, ואין כל עילה להתערב בה.

דיון והכרעה

11.

לאחר עיון בבקשה ובחומר שצורף אליה – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור

–

להידחות . טעמי לכך יובאו בתמציתיות מיד בסמוך.

12.

הבקשה אינה מעוררת שאלה כללית החורגת מעניינו של המבקש באופן שמצדיק מתן רשות ערעור

(ראו: רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל

(21.02.2008); רע"ב 5663/12 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.8.2012) ; רע"ב 5928/15 זאב רוזנשטיין נ' שירות בתי הסוהר (14.10.2015)). החלטת המשיב להשאיר את המבקש, לעת הזו, באגף שמור נוגעת לו באופן פרטני, ומבוססת על

מידעים שליליים שהתקבלו בעניינו, ואשר נמצאו מהימנים על-ידי בית המשפט המחוזי הנכבד.

די בטעמים אלו, כשלעצמם, כדי לדחות את הבקשה שלפני.

13.

מעבר לכך – אוסיף ואציין כי גם לגופם של דברים דינה של הבקשה להידחות ,

זאת מאחר שלא מצאתי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד פגם, שהרי על פי הפסיקה:

"הערכה מקצועית לגבי מסוכנות אסיר, הנשענת על מכלול נתונים, נתונה לגורם המקצועי הממליץ ולרשות המוסמכת המחליטה. אנו לא נתערב בהחלטה כזו אלא אם התרחשה סטייה בולטת מאמות מידה של שיקול דעת סביר" (ראו: רע"ב 4581/04 שרקיה נ' שירות בתי הסוהר (2.09.2004)).

בענייננו שירות בתי הסוהר ביסס את החלטתו להשאיר את המבקש באגף שמור על בסיס מידע שלילי שהצטבר בעניינו של המבקש באשר למעורבותו, לכאורה, ב ניסיון החדרת הסמים , וכן על בסיס נתונים חדשים נוכח אירוע הכנסת הדיסקים לבית הסוהר. בית המשפט המחוזי הנכבד בחן את התשתית הראייתית העדכנית, איזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין – ושוכנע כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב להותיר את המבקש, לעת הזו, באגף שמור, וזאת על אף החלטתו מתאריך 27.01.2016, בה הורה על העברתו של "העותר מהאגף השמור לאגף משתלבים תוך 10 ימים מהיום אלא אם תהיה מניעה שאינה קשורה לחקירה".

14.

לנוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית . מובן כי אין בהחלטה זו כדי לשלול מגורמי שב"ס לשקול את אפשרות העברתו של המבקש מהאגף שמור לאגף המשתלבים, כאשר יבשילו התנאים לכך.