רע"ב 2480/16 מראד אבו חמאד נ. מדינת ישראל-שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ג' גדעון ) בעת"א 51007-11-15 מיום 22.12.2015 בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש לשילובו בסבב החופשות.

1.המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר של 19 שנים ושלושה חודשים בגין ביצוע תקיפה, חטיפה, אינוס בכוח או באיומים ועבירות נוספות. מועד שחרורו המלא צפוי לחול ביום 16.5.2020.

2.ביום 9.11.2015 דחה הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר את בקשת המבקש לצאת לחופשה ראשונה, וזאת על יסוד התנגדות שהביעה משטרת ישראל נוכח מידע המלמד על מסוכנות הנשקפת מן המבקש לציבור.

עתירה שהגיש המבקש כנגד החלטה זו נדחתה בתום דיון שהתקיים ביום 22.12.2015, וכך, בין היתר, נימק בית המשפט לעניינים מינהליים החלטתו:

" [...] המידע המודיעיני, על אף שרובו ישן למדי, מבסס את המסקנה בדבר מסוכנות העותר כאשר חוות הדעת המשטרתית מדגישה את מסוכנתו בתחום הביטחוני, מסוכנות אשר מצדיקה את ההחלטה שלא להוציאו בשלב זה לחופשות ולו גם בהרחקה ממקום מגוריו".

3.מכאן בקשת הרשות שלפני בגדרה טוען המבקש כי הטענה לקיומו של חומר מודיעיני בעניינו איננה מתיישבת עם העובדה ששולב בתפקידים רגישים בין כותלי בית הסוהר. לדבריו, לאחרונה סיים הליך טיפולי, התנהגותו במאסר חיובית וללא הפרות משמעת, ועל כן מבקש הוא לצאת לחופשה בחלוף כ-15 שנים מתחילת ריצוי מאסרו.

4.המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף, אך גם לגופה, שכן ההחלטה שלא לשלב את המבקש בסבב החופשות נסמכת על מידע מודיעיני קונקרטי אודות סכנה הנשקפת לשלום הציבור באם יצא לחופשה, ולפיכך הינה סבירה ואיננה מקימה עילה להתערב בה.

5.הלכה היא כי רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי בעתירות בענייני אסירים תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או נושא אחר שהוא בעל חשיבות כללית [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 1987/16 אלנאסר נ' שירות בתי הסוהר (26.4.2016); רע"ב 1402/16 דאר שיך נ' מדינת ישראל (21.3.2016ׂ)].

הבקשה שלפני אינה נמנית על מקרים אלה, ולפיכך דינה להידחות על הסף.

6.אוסיף, כי ככל שישוב המבקש ויפנה בבקשה חדשה לשלבו בסבב החופשות, בהתאם לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר, יש להניח כי הבקשה תיבחן על יסוד הערכה עדכנית של המידע המודיעיני בעניינו.

הבקשה נדחית איפוא.