רע"ב/רעב"ס 2845-24 רע"ב/רעב"ס 2845-24

השופט נ' סולברג:

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 18.3.2024, בעת"א 70754-01-24 (השופט ע' כהן), שבו נדחתה עתירת המבקש בעניין אופן ניהול היציאה לחצרות הטיולים באגף השמור בכלא 'אשל'.

2.בית המשפט המחוזי (אשר ישב, בשגגה, בעתירת האסיר שהגיש המבקש מכוח סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר) כבית משפט לעניינים מנהליים) דחה את הטענות הכלליות שהעלה המבקש, מחמת היעדר סמכות עניינית; "בית משפט זה אינו דן בשינוי נהלים של המשיב אלא רק בעניינו הספציפי של העותר. על כן, כל הטענות הכלליות בדבר שינוי פקודת הנציבות, שינוי נהלים וכו', נמחקות". גם טענותיו הפרטניות של המבקש – נדחו, בנימוק שלפיו "סדר יומם של האסירים נקבע על ידי המשיב וכל עוד המשיב פועל על פי הדין [...] אין מקום שבית משפט יתערב בשיקול דעתו".

3.לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי בדחיית טענותיו על הסף. גם המשיבים, מצדם, אינם חולקים על כך, ובתגובתם הצרו על השגגה שנפלה תחת ידו של המשיב 1, בהעלאת טענת חוסר הסמכות בבית המשפט המחוזי. נוכח האמור, הודיעו המשיבים כי אינם מתנגדים להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה שניתנה לה, באתי לכלל מסקנה, כי דינה – להתקבל. בשלב זה, אין מחלוקת בין הצדדים על כך שלא היה מקום למחוק את טענותיו העקרוניות של המבקש, לגבי פקודות ונהלי המשיב; זאת, משום שטענותיו נופלות בגדרי סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי, בהיותן "ענין הנוגע למאסרו או למעצרו", כאמור בסעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר. בעובדה שטענותיו אינן תחומות אך בעניינו הפרטני, אלא תוקפות מדיניות כללית, אין כדי לשנות מקביעה זו. "כידוע, בפסיקתו של בית משפט זה נפסק בעבר כי 'דרך המלך' לתקיפת החלטות ונהלי שב"ס היא באמצעות הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר. בהתאם לכך הובהר לא אחת כי אף העובדה שהעתירה מעלה שאלות עקרוניות, אשר יש להן השלכה פוטנציאלית על עניינם של אסירים נוספים, אינה מצדיקה כשלעצמה חריגה מכלל זה" (בג"ץ 1143/22 עמותת "דרור למשפחה" נ' השר לביטחון פנים, פסקה 6 (14.4.2022)). למעשה, הדעת נותנת, כי אילו היה מגיש המבקש עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – היה נדחה על הסף, לנוכח קיומו של סעד חלופי (שם). שגה אפוא בית המשפט המחוזי, כאשר מחק את טענותיו האמורות של המבקש. כתוצאה מכך, גם הדיון בעניינו הפרטני של המבקש – לקה בחסר, שכן טענותיו הפרטניות מבוססות כולן על טענותיו העקרוניות.

ההליך יוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי, אשר ישמע את טענותיו העקרוניות של המבקש, ישקול, ויכריע בהן כחוכמתו.