רע"ב 2953/07 משה כהן נ. שירות בתי הסוהר

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת.

ההליך הופנה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שעניינה דחיית עתירתו של המבקש להתגורר בתא משותף עם אסיר שאינו מעשן. ההליך הוגש ביום 28.3.2007. לאחר שהמשיב הודיע בתגובתו לבקשה כי ביום 7.5.2007 הועבר המבקש לכלא "צלמון" ושם שובץ בתא עם שותף שאינו מעשן, החליט כב' השופט ע' פוגלמן כי העתירה הקונקרטית נתייתרה. השופט פוגלמן ציין כי בשולי הבקשה התבקש בית המשפט להורות כי יוקצו בכל אגף בבתי הסוהר בישראל תאי מגורים ללא עישון. אך מאחר שהעתירה בבית המשפט קמא הוגבלה לבקשת סעד קונקרטי בעניינו של המבקש, לא נמצאה עילה למתן רשות ערעור בגין הסעד הכללי. אי לכך, נמחקה הבקשה לרשות ערעור. הבקשה לפסיקת הוצאות הועברה להכרעת רשם.

2.

המבקש טוען כי במשך תקופה של 9 חודשים הוחזק בתא עם אסיר מעשן, למרות תחנוניו כי ישובץ בתא ללא מעשנים. לטענתו, הגשת הבקשה לרשות ערעור, לאור מיצוי כל ההליכים האפשריים הקיימים, גרמה למבקש הוצאות עבור אגרה, בולים ומשלוח, הדפסת הבקשה וצילום מסמכי העתירה. לבקשה צורפו קבלות בגין הוצאות הדפסה על סך של 290 ₪. סך ההוצאות שמתבקש לפסוק הוא 843 ₪. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לא היה מלכתחילה מקום בהגשת ההליך, והעברתו של המבקש לתא עם אסיר שאינו מעשן נעשתה בטרם הופצה בקשת רשות הערעור למשיב. הגשת ההליך לא היתה הגורם המניע לפעולת המשיב וכל שהיה על המבקש לעשות הוא לפנות למשיב בבקשה להשתבץ בתא עם אסיר שאינו מעשן.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתיק בכללותו, ובשים לב לאמות המידה שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, שוכנעתי כי יש לפסוק הוצאות לטובת המבקש. אין מחלוקת כי במשך תקופה מסוימת שובץ המבקש בתא עם אסיר מעשן. רצונו של המבקש לעבור לתא ללא אסירים מעשנים הייתה ידועה היטב למשיב. כך עולה, בין השאר, מהחלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בעע"א 2527/06. במצב דברים זה לא ראה המבקש מנוס מהגשת ההליך. בהתחשב במהות העניין, לא שוכנעתי כי פנה לבית המשפט בטרם מיצוי הליכים קודמים שעמדו לרשותו. אמנם, מתשובת המשיב עולה כי לא הגשת ההליך היא שהובילה לשיבוצו המחודש של המבקש. אולם עדיין זכאי המבקש להוצאותיו. אשר לשיעור ההוצאות, לעניין זה יש להביא בחשבון את ההוצאות הנטענות, אך גם את העובדה כי לא נמצאה עילה למתן רשות ערעור בגין הסעד הכללי ואת המהירות בה הוסדר העניין בסמוך להגשת ההליך, ללא צורך בדיון. בשים לב למכלול השיקולים ולכלל נסיבות העניין, ישא המשיב בהוצאות המבקש בסך כולל של 500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.