רע"ב 3041/16 זוהר מזרחי נ. מדינת ישראל

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט י' מרזל ) בעת"א 5892-01-16 מיום 29.3.2016, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש ונקבע כי לא נפל פגם בהחלטת מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, שהורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שביצע המבקש.

2.על המבקש נגזרו ששה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לאחר שהורשע בעבירה של מתן שוחד. בגזר הדין נקבע כי המבקש ירצה את עבודות השירות החל מיום 12.7.2015. המבקש לא התייצב לביצוע עבודות השירות, מכיוון שבאותה עת שהה ב'מעצר ימים' בחשד לביצוע עבירות נוספות. ביום 20.7.2015 הוגש נגדו כתב אישום בגין חשדות אלו, ויחד עמו בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 24.8.2016 הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש בדרך של פיקוח אלקטרוני בביתו.

3.בחלוף כחמישה חודשים לאחר המועד שנקבע לתחילת עבודות השירות, ביום 21.12.2015, נערך למבקש שימוע בשל אי-התייצבותו לביצוע עבודות השירות. באותו יום החליט מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות של המבקש, בשל אי-התייצבותו לעבודות השירות ובשל היותו נתון במעצר בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו לביצוע עבודות שירות.

4.ביום 4.1.2016 הגיש המבקש את עתירת האסיר מושא הבקשה, ובה ביקש לבטל את החלטת מפקד המחוז; במקביל, הגיש בקשה לעיון מחדש בתנאי מעצרו, על מנת שייקבעו 'חלונות' בפיקוח האלקטרוני שיאפשרו לו לבצע את עבודות השירות במהלך תקופת מעצרו. בתמצית יצוין כי בשל הבקשה לעיון מחדש בתנאי המעצר, ביקש המבקש לדחות מספר פעמים את הדיון בעתירת האסיר. הבקשה לעיון חוזר נדחתה, כמו גם ערר עליה בבית משפט זה; וביום 29.3.2016 נדחתה בקשת המבקש בעתירת האסיר, תוך שנקבע כי ירצה את יתרת עונש המאסר, חלף עבודות השירות, החל ביום 17.4.2016. על החלטה זו מבוקש לערער, תוך שנטען כי החלטת מפקד המחוז אינה סבירה, וכי בכוונתו לבקש בקשה נוספת לעיון מחדש בתנאי מעצרו. במאמר מוסגר אציין כי בקשה נלווית לעיכוב ביצוע ההחלטה נדחתה על-ידי, והמבקש החל לרצות את עונשו.

5.דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן במקרים חריגים, שבהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית ועקרונית (רע"ב 4352/10 יחיא נ' מדינת ישראל , פסקה 10 וההפניות שם (4.7.2010)). העניין שלפני אינו מעלה שאלה עקרונית כאמור, ואינו חורג מסבירות ההחלטה הפרטנית של מפקד המחוז. משכך, אין הצדקה ליתן בעניינו רשות ערעור.

6.בנוסף אעיר כי גם לגופה, איני רואה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. הפסקה מנהלית של עבודות שירות מעוגנת בסעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ושם נקבע כי ניתן להחליט על הפסקה מנהלית כאשר עובד השירות "לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה" , וכן כאשר "הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות"

(חלופות (1) ו-(5)). בית משפט זה לא יתערב בנקל בהחלטת הגורם המינהלי המורה על הפסקת עבודות השירות, כל עוד זו אינה חורגת ממתחם הסבירות (רע"ב 5231/08 דוגה נ' נציב שרות בתי הסוהר , פסקה 5 ( 15.6.2008)). ההחלטה דנן אינה כזו; המבקש השתהה למעלה מחמישה חודשים ממועד ביצוע עבודות השירות, ולא ניסה להסדיר את הסוגיה עד שניתנה ההחלטה בעניינו. הלכה למעשה, אין המבקש יכול, בעת הזו, לבצע עבודות שירות, ומשכך יש הצדקה לבטלם. טענותיו השונות של המבקש בעניין תנאי מעצרו אינן רלבנטיות לבקשה דנן או להחלטת מפקד המחוז, שאותה הוא צריך לקבל על סמך התשתית העובדתית שלפניו – קרי, העדר היכולת של המבקש לבצע עבודות שירות, וכן העדר הטיפול מצדו בסוגיה במשך כחמישה חודשים. המבקש אמנם מלין על כך שההחלטה מונעת ממנו להגיש בקשה נוספת לעיון מחדש בתנאי המעצר, אולם היה על המבקש לדאוג לכך כבר במועד תחילת ביצוע עבודות השירות, ולא ברגע האחרון; מה גם, שבית המשפט המחוזי התייחס לבקשה נוספת זו של המבקש, וציין כי סיכוייה אינם גבוהים וכי אין בה כדי לשנות מהחלטתו.

7.בנסיבות הללו, הבקשה נדחית.