פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3111/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
דוד ירון גודלי
נ ג ד
המשיבים:
1.
שרות בתי הסוהר
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעת"א 34223-08-15,עת"א 34201-08-15 ועת"א
34188-08-15
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרתה נדחו שלוש עתירות שהגיש המבקש (עת"א 34223-08-15; עת"א 34201-08-15; עת"א 34188-08-15; כב' השופטת מ' ברנט ).
המבקש הינו אסיר לשעבר, שנדון לשלוש שנות מאסר וחודשיים שמניינן מיום 13.11.2012 בגין התעללות בקטין, תקיפת קטין בידי אחראי וגרימת חבלה של ממש. יצוין כבר כעת, כי המבקש השתחרר ממאסרו ביום 17.11.2015. בעתירותיו הלין המבקש על אי תקינות המקפיא באגף בו ריצה את מאסרו, העדר מתקן מים באשר אין די מקום במקררי האגף וכן דרש כי יסופקו מקררים נוספים לאגף. לטענת המבקש בעתירותיו, מתקני הקירור אינם מספיקים בהתאם לכמות האסירים השוהים באגף וצרכיהם. מנגד טען המשיב כי באגף מקפיא תעשייתי, מתקן מים בחצר הטיולים וכן שני מקררים תקינים שתכולת כל אחד מהם הוא 500 ליטר. בתום דיון שנערך בפניו, ביקר המותב באגף ומצא כי באגף קיים מקפיא תעשייתי גדול שהיה ריק למחצה, שני מקררים שהיו ריקים למחצה ומתקן מים קרים פועל ותקין. על יסוד אלה נקבע כי מדובר בטענות סרק, והעתירות נדחו. מכאן הבקשה שבפניי.
לטענת המבקש, העתירות הוגשו על ידו בחודש אוגוסט החם עת שהה באגף 3 בכלא מעשיהו. לעומת זאת, הדיון בהן והביקור שערך המותב בבית הכלא בעקבותיו התקיים בחודש נובמבר ובאגף 15 – אליו הועבר המבקש מאז. לכן, סבור המבקש, אין מדובר בטענות סרק ולא היה מקום לדחותן. עוד ציין המבקש כי כאשר נכתבו העתירות היו המקפיאים והמקררים באגף 3 מקולקלים, ועד למועד הדיון הספיק המשיב לספק תחלופה להם, אך לא בכמות הנצרכת באמת לאחסון.
לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה באתי למסקנה כי דינה להידחות. החלטתו של בית המשפט קמא התבססה על טענות הצדדים בפניו, לרבות הביקור שערך באגף. יצוין, כי מפרוטוקול הדיון עולה כי המבקש הלין גם
על מצב מתקני הקירור באגף 15, וטען כי אף אינם מספיקים לכמות האסירים השוהים באגף. לפיכך, תוצאות הביקור שערך המותב באגף 15 עודן רלוונטיות ועל פני הדברים, המסקנה אליה הגיע בעינה עומדת. יתר על כן, מהבקשה שבפניי עולה כי המשיב טיפל בבעיות שהעלה המבקש, גם אם לא לשביעות רצונו המלאה, וגם מטעם זה נראה כי אין מקום להתערב או לשנות מהחלטת בית המשפט המחוזי ולהעניק רשות ערעור. בנסיבות אלה, איני נדרש לשאלה בדבר מעמדו של המבקש להגיש בקשה זו, כאשר בסמוך לאחר מתן ההחלטה של בית המשפט המחוזי השתחרר ממאסרו.
ככל שמצבם של מתקני הקירור אינו משביע רצון עבור האסירים האחרים, כעולה מהבקשה, ומבלי להביע כל עמדה בעניין, הרי שפתוחה בפניהם הדרך לנקוט הליכים מתאימים.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' באייר
התשע"ו (16.5.2016).
ש
ו פ ט