רע"ב 3189/22 עבד אלרחים ג'ים נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 3.4.2022 (עת"א 58270-03-22, השופטת ע' זינגר ). בית המשפט המחוזי הורה על דחייתה של עתירת אסיר שהגיש המבקש כנגד החלטה להורות על הפסקת עבודות השירות שהוטלו עליו.

2.

המבקש, יליד 1997, הורשע על פי הודאתו במספר עבירות, ובהן עבירות תעבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרת הוראה חוקית וגניבת רכב. ביום 14.9.2020 נגזר דינו של המבקש, ובכלל זה הושת עליו עונש של תשעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לאחר מספר דחיות, המבקש החל לרצות עונש זה ביום 14.12.2020.

3.

כבר בפתח הדברים ייאמר כי עד כה ריצה המבקש רק חלק קטן מעונשו, וליתר דיוק 63 ימים. על רקע זה, הוא זומן לחמש שיחות בירור, ומשאלו לא נשאו פרי, בחודש יולי 2021 ננקט בעניינו הליך לה פסקה מינהלית של עבודות השירות. בהמשך, המבקש זומן לשימוע אך לא התייצב אליו. חרף זאת, ולאחר שהתחייב להתמיד במילוי חובותיו, ביום 8.8.2021 הוחלט לאפשר למבקש לסיים את עבודות השירות שהוטלו עליו. משלא חל שיפור בהתנהלותו ולא פסקו היעדרויותיו, נערכו למבקש שתי שיחות בירור נוספות, שלאחריהן ביום 16.1.2022 ננקט בעניינו הליך נוסף של הפסקה מנהלית. בשלב זה זומן המבקש לשימוע נוסף שנקבע ליום 8.2.2022, ואף במקרה זה הוא לא התייצב אליו.

4.

לנוכח כל האמור, החליט הממונה על עבודות השירות להמליץ על הפסקתן של עבודות השירות של המבקש. ביום 8.3.2022 קיבלה ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר את ההמלצה האמורה, והורתה על ריצוי יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח מתוקף סמכותה לפי סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977. החלטה זו נשלחה למבקש ביום 10.3.2022.

5.

ביום 27.3.2022 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי כנגד ההחלטה האמורה להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו עליו, ובצדה הגיש בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בעתירה. בעיקרו של דבר, המבקש טען כי ההחלטה בעניינו לא נתנה משקל הולם לנסיבותיו המיוחדות, ובכלל זה לבעיות רפואיות שונות שמהן הוא סובל, כמו גם לקשיים שהכבידו על התייצבותו לביצוען של עבודות השירות. עוד נטען כי זימונו של המבקש לשימוע נעשה באופן "לאקוני", מבלי שהוסברו לו זכויותיו ומהותו של השימוע. המבקש הוסיף כי נעדר מהשימוע האמור על רקע מצבו הבריאותי וכי בנסיבות אלו נפגעה זכותו להשמיע את טענותיו.

6.

מנגד, בתגובת המדינה לעתירה נטען כי לא נפל כל פגם בהחלטה בעניינו של המבקש. בתמצית, המדינה עמדה על כך שההליך בעניין הפסקת עבודות השירות ננקט על רקע התנהגותו השלילית של המבקש, תפקודו הלקוי והיעדרותו החוזרת ונשנית, מבלי לספק אישורים מתאימים. זאת, על אף הזדמנויות רבות שניתנו למבקש ולאחר שהוא אף לא התייצב לשימועים שנקבעו לו. בהקשר זה הוסיפה המדינה כי המבקש חתם בחתימת ידו על טופס הזימון לשימוע, וכי הובהר לו כי אי התייצבותו תחשב כוויתור על זכותו להשמיע את טענותיו. בהקשר זה אף נטען כי המבקש לא הציג מסמכים שיש בהם להצדיק את אי-התייצבותו לשימוע, וכי אין אף תיעוד לכך שנעשתה פנייה מטעמו בעניין.

7.

ביום 1.4.2022 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי שאליו התייצבו הצדדים, לרבות המבקש ובא-כוחו באותה עת (שאינו בא-כוחו בהליך שבפני). עם זאת, בפתח הדיון, ולבקשת בא-כוח המבקש דאז, הוסכם כי העתירה תיקבע לדיון מחדש ביום 3.4.2022, כדי לאפשר את נוכחותו של מתורגמן.

8.

בהתאם לכך, ביום 3.4.2022 אכן התקיים דיון נוסף בעתירה. בא-כוחו (הקודם) התייצב במועד זה, אך המבקש עצמו לא הגיע. בנסיבות אלו, ולאחר שנשמעו מקצת מטענות הצדדים בעל פה, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית העתירה. בעשותו כן ציין בית המשפט המחוזי כי לא הוצגה כל הנמקה לאי-התייצבותו של המבקש וזאת על אף שידע על מועד הדיון, שנקבע כאמור בנוכחותו. לגוף הדברים, בית המשפט המחוזי ציין כי עיון בתגובת המדינה מעלה כי המבקש בחר לעשות דין לעצמו, חרף הזדמנויות שונות שניתנו לו להשלים את ריצוי עבודות השירות שהוטלו עליו. בהקשר זה העיר בית המשפט המחוזי כי יש בתגובת המדינה מענה לטענותיו של המבקש, וכי הוא לא התרשם שסיכויי העתירה גבוהים. על כן, נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 10.4.2022 בשעה 10:00.

9.

ביום 6.4.2022 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול פסק הדין האמור ולעיכוב כניסתו למאסר עד להכרעה בה. בעיקרו של דבר, המבקש טען כי לא התייצב לדיון בשל אי-הבנה בתום לב וזאת לטענתו לאחר שהבין כי הדיון נקבע ליום 4.4.2022. מנגד, המדינה טענה כי דין הבקשה להידחות, בהדגישה כי לא הוצג כל טעם ענייני להיעדרותו של המבקש. המדינה הוסיפה כי הדברים משקפים את הבעייתיות המתמשכת בהתנהלותו של המבקש, שנמנע מהתייצבות לשימועים בעניינו. עוד טענה המדינה כי דחיית הבקשה לא תגרום למבקש עיוות דין, בשים לב להשתלשלות האירועים בעניינו, המלמדת בבירור כי אינו מתאים לביצוען של עבודות שירות.

10.

ביום 7.4.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה האמורה בציינו שקיים קושי בקבלת הטענה כי המבקש שגה בהבנת מועד הדיון שנקבע. זאת, בשים לב לכך שהמועד האמור נקבע בנוכחותו ובתיאום עמו. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הדבר

עולה בקנה אחד עם דרך התנהלותו הבעייתית של המבקש, אשר עמדה בבסיס ההחלטה על הפסקת עבודות השירות. לבסוף, בית המשפט המחוזי אף ציין כי טענותיו של המבקש הועלו על-ידי בא-כוחו, הן בכתב והן בעל פה, וכי לא נמצא שיש בהן מענה למחדליו של המבקש כפי שהוצגו על-ידי המדינה.

11.

להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 10.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי, בהסכמת המדינה, על עיכוב התייצבותו של המבקש לריצוי עונשו עד ליום 19.5.2022 בשעה 10:00.

12.

לבסוף, יצוין כי ביום 11.5.2022 המבקש הגיש בקשה נוספת לביטולו של פסק הדין שמחק את עתירתו, בקשה שהוגשה על-ידי בא-כוחו הנוכחי. בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה החדשה בציינו כי בקשתו הקודמת של המבקש בעניין זה נדונה ונדחתה זה מכבר, וכי אין מקום לשוב ולדון בטענותיו.

13.

הבקשה שבפני נסבה כאמור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בתמצית, המבקש שב וטוען כי בשל שגגה טעה בהבנת מועד הדיון שנקבע, וכי בנסיבות העניין לא היה מקום למחוק את עתירתו. המבקש מוסיף כי התארס, וכי בכוונתו לפתוח "דף חדש" בחייו, ובנסיבות אלו יש לתת לו הזדמנות אחרונה להשתקם ולסיים את עבודות השירות שהוטלו עליו. כמו כן שב המבקש על טענותיו הנוספות כפי שהועלו בפני בית המשפט המחוזי.

14.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי הניתן בעתירת אסיר היא מצמצמת. לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, לא מצאתי כי הבקשה עומדת באמת המידה האמורה, אפילו בהתאם לגישה המקלה יותר בעניין זה (ראו: רע"ב 4982/14 זולונוב נ' מדינת ישראל , פסקה ח' (1.9.2014); רע"ב 4151/19 אבו מנה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 9 (19.6.2019)). בעיקרו של דבר, מצאתי כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה עקרונית, וכי אין אף בנסיבותיו האישיות הנטענות של המבקש כדי להצדיק את קבלת בקשתו. די בכך כדי לדחות את הבקשה .

15.

למעלה מן הצורך, אוסיף בקצרה כי אף לגוף הדברים לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה לדחות את העתירה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, קיים קושי רב בנסיבות העניין בקבלת ההסבר שניתן על-ידי המבקש לאי-התייצבותו. על פני הדברים, התנהלות זו עולה בקנה אחד עם התמונה הכללית המצטיירת במקרה דנן, אשר אינה מלמדת על יחס מכבד של המבקש להחלטות מחייבות בכלל ולביצוען של עבודות השירות בפרט. ניתן אך להצטער שהמבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנויות השונות שניתנו לו במהלך הדרך. בשלב הנוכחי, אין מוצא מדחיית בקשתו .

16.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי של יתרת עונשו בהתאם להחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 10.4.2022. להבהרות נוספות בעניין זה יש לפנות, במידת הצורך, לבית המשפט המחוזי.