פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4151/19
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
פואד אבו מנה
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
העניינים מינהליים מחוז מרכז ב-עת"א 045815-04-19 מיום 11.06.2019 שניתנה
על ידי כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל
בשם המבקש:
עו"ד מחמוד נעאמנה
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ע' דרויאן-גמליאל ) בעת "א 45815-04-19 מיום 11.6.2019, בגדרו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת המשיב 1, שירות בתי הסוהר, שלא לספק לו תפריט מזון מיוחד.
2.
המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), ובעבירת קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. בגין עבירות אלו הוטל עליו בין היתר עונש מאסר עולם.
3.
בשנים 2017-2016 סיפק המשיב 1 תפריט מזון מיוחד למבקש לנוכח בעיות רפואיות מהן סבל ובהתאם להמלצת תזונאית מטעם המבקש. ביום 18.5.2017 החליט המשיב 1 להפסיק ולספק למבקש את תפריט המזון המיוחד אשר הומלץ לו, והפנה אותו לייעוץ אצל תזונאי מטעם שירות בתי הסוהר.
4.
נגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד במסגרת עת"א 20836-06-17.
ביום 18.7.2017 קיבל בית המשפט את עתירת המבקש, וקבע כי על המשיב להחזיר לאלתר את תפריט המזון אשר סופק למבקש עד שייפגש עם תזונאי מטעם שירות בתי הסוהר. עוד צוין כי המשיב 1 לא הציג כל נימוק להפסקת אספקת תפריט המזון המיוחד למבקש, וכי בנסיבות העניין ההחלטה היא בלתי סבירה.
5.
כחלוף שנה ותשעה חודשים, ולאחר שסיפק המשיב 1 למבקש תפריט מזון מיוחד בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, הגיש המבקש עתירה נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים.
בעתירה טען המבקש כי על המשיב 1 לשוב ולספק לו תפריט מזון מיוחד חרף המלצתו של תזונאי מטעם שירות בתי הסוהר מיום 18.4.2019 לספק לו מעתה ואילך "תפריט מטבולי".
6.
עתירת המבקש נדחתה, ונקבע כי החלטת המשיב 1 הייתה "סבירה ומידתית". זאת שכן החלטה זו התקבלה על יסוד חוות דעתו של "גורם רפואי מוסמך" בשירות בתי הסוהר, וכחלק ממדיניות המשיב 1 לספק לאסירים "תפריט מטבולי" בהתאם להוראות רופא ותזונאי.
7.
על פסק דינו של בית המשפט קמא הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור – היא הבקשה שלפניי.
בבקשתו, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי משהכריע בעניינו מבלי לקבל פירוט לגבי תוכן "התפריט המטבולי" שיסופק למבקש, ומבלי שהוגשה חוות דעת של "מומחה" בעניינו, כלשונו.
8.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינהּ להידחות.
9.
כידוע, רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים תינתן רק במקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של האסיר (וראו: רע"ב 561/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (21.2.2019)).
יחד עם זאת, בפסיקה מופיעה גישה מקלה יותר לפיה במקרים בהם ההחלטה הראשונה בעניינו של אסיר התקבלה על ידי גוף מינהלי וההחלטה השנייה בלבד התקבלה על ידי גוף שיפוטי אין להפעיל מבחן מצומצם מאוד לקבלת רשות ערעור (וראו: רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבות בתי הסוהר (17.5.2018); רע"ב 4982/14 זולונוב נ' מדינת ישראל (1.9.2014))).
10.
בנסיבות המקרה דנן, אף אם נפנה אל הגישה המקלה, איני סבור כי עניינו של המבקש מצדיק מתן רשות ערעור. בקשת המבקש ממוקדת כולה בסוגיה האם על המשיב 1 לספק למבקש תפריט מזון מיוחד חלף "התפריט המטבולי" עליו המליץ התזונאי מטעם שירות בתי הסוהר, והיא אינה מעוררת סוגיה עקרונית כלשהי. די בכך כדי לדחות את הבקשה.
11.
יתירה מזו, אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים.
בית המשפט לעניינים מינהליים אינו נדרש להחליף את שיקול דעתו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר, ולבחון את תוכן התפריט המוצע לגופו. משהסתמכה החלטת המשיב 1 על חוות דעת אשר קבעה מפורשות כי "התפריט המטבולי" הולם את מצבו הרפואי של המבקש יש לראות את החלטת המשיב 1 כהחלטה סבירה ומידתית (וראו והשוו: רע"ב 2150/18 רובשקין נ' מדינת ישראל (13.3.2018)) .
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ט"ז בסיון התשע"ט (19.6.2019).
ש ו פ ט