רע"ב 3863/18 גל ניסימוב נ. נציבת בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בעת"א 44045-03-18 (השופט י' טוף ) מיום 3.5.2018, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לביטול החלטת מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר מיום 6.2.2018, לפיה המבקש יפסיק לרצות את עונש עבודות השירות שהוטל עליו וירצה את יתרת עונשו – 44 ימים, כעולה מהבקשה – בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

רקע והליכים קודמים

2.

כעולה מהמסכת העובדתית שתוארה בהחלטתו של בית משפט קמא, ביום 7.1.2016 הרשיע בית המשפט לנוער בתל אביב יפו את המבקש, לאחר הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של סחיטה באיומים; מעשים מגונים; הטרדה מינית; והחזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין.

בית המשפט גזר על המבקש את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים; צו מבחן למשך שנה וחצי; חתימה על התחייבות עצמית בגובה 8,000 ש"ח; ביצוע 180 שעות של"צ עד ליום 1.9.2016 ותשלום פיצוי למתלוננות בסך כולל של 4,000 ש"ח.

3.

בין חודש אפריל 2016 לחודש נובמבר 2017 שובץ המבקש לשישה מקומות עבודה שונים לביצוע עונש השל"צ , כאשר בכל אחד מהם הוא איחר או נעדר למשך ימים שלמים באופן תכוף, מבלי שקיבל לכך אישור מראש. בסך הכל נעדר המבקש במהלך 76 ימי עבודה במהלך כשמונה חודשים (כך על פי הפירוט בהחלטתו של בית משפט קמא).

4.

בשל היעדרויותיו התכופות, ביקשו האחראים על המבקש במקומות העבודה, בזה אחר זה, להפסיק את עבודתו של המבקש אצלם, תוך שציינו כי הוא אינו מבצע את עבודתו כנדרש, "אינו יציב ולא ניתן לסמוך עליו", ואף כי הוא "עצלן ובעייתי".

במקביל, בתסקירים שונים שהוגשו בעניינו של המבקש לבית המשפט לנוער בתל אביב, צוין כי הוא נעדר ממפגשים רבים שנקבעו לו בשירות המבחן על פי צו המבחן, וכי התקבלו תלונות רבות על תפקודו בעבודות השירות.

5.

בית המשפט לנוער בתל אביב קיים שני דיונים שונים בעניינו של המבקש, ביום 14.11.2016 וביום 23.2.2017, במסגרתם ביקש שירות המבחן הפקעת צו המבחן בעניינו של המבקש, וכן ציין את הקושי במציאת שיבוץ מתאים לביצוע עבודות שירות, לנוכח התלונות הרבות שהתקבלו על תפקודו הלקוי של המבקש.

ביום 21.3.2017, בתום דיון נוסף שהתקיים במעמד הצדדים, הורה בית המשפט לנוער בתל אביב כי המבקש יבצע 6 חודשי עבודות שירות באופן שיועסק 5 ימים בשבוע, במשך 8 וחצי שעות בכל יום. בית המשפט הבהיר למבקש כי אם לא יבצע את עבודות השירות כנדרש, ניתן יהיה לשלוח אותו למאסר בפועל חלף עבודות השירות.

6.

על אף שהמבקש הוזהר פעמים רבות על ידי בית המשפט, על ידי שירות המבחן ועל ידי מפקחיו במקומות העבודה השונים, בכלל זה במהלך שמונה שיחות בירור שנערכו למבקש בין חודש יוני לחודש נובמבר 2017, לא שינה המבקש את דרכיו והוסיף להיעדר ולאחר למקומות העבודה ששובץ אליהם.

7.

ביום 4.12.2017 התייצב המבקש ל"שימוע טרם הפסקת עבודות השירות וריצוי העונש בבית הסוהר" אצל הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר. לנוכח בקשתו להיות מיוצג על ידי עורך דין, זומן המבקש לשימוע חדש ביום 22.1.2018.

8.

בין שני המועדים שנקבעו לשימוע, זומן המבקש לשיחת בירור נוספת אצל המפקח, בה צוין כי מעסיקו הנוכחי "אחרי מתן הזדמנויות רבות לא מוכן בשום אופן להחזיר אותו לעבודה. כל הנסיונות לאפשר לו לסיים את עבודות השירות לא צלחו, ממשיך בשלו, נעדר ללא אישור".

המבקש שובץ למקום עבודה חדש, אך גם ממנו נעדר לעיתים תכופות ועל כן זומן לשיחת בירור נוספת, בה שב והוזהר, תוך שנקבע כי ימשיך לעבוד במקום עד למועד שימוע.

9.

בפתח השימוע שנערך לו ביום 22.1.2018 ויתר המבקש על זכות הייצוג, וציין כי "אני יודע למה אני פה, לא נותרו לי הרבה ימים, אני יודע שנערכו לי 10 שיחות בירור הכל על איחורים. נשאר לי 30 יום אני רוצה לסיים את זה".

10.

עורכת השימוע המליצה על הפסקה מינהלית

של עבודות השירות, תוך שנימקה את החלטתה בזו הלשון:

"מדובר בעובד שירות אשר ניתנו לו מספר רב של הזדמנויות, בוצעו לו מספר רב של שיחת בירור (10). ... כל בירור אשר בוצע התנצל והבטיח כי יחזור למסלולו ובכל זאת המשיך בהתנהגותו זו, איחורים, היעדרויות והתנהגות בלתי הולמת כלפי מעסיקה. ניכר כי עובד השירות אינו מפנים ולא ניצל את הפריווילגיה שקיבל מבית המשפט וההזדמנויות הרבות במערך עבודות שירות".

11.

למחרת היום הגישה קצינת ניהול אסירים וממונה מחוזית על עבודות שירות את המלצתה להפסקה מינהלית של עבודות השירות על יסוד שלוש העילות הבאות:

"1. הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת.

2.הוא הפר תנאי מתנאי עבודות השירות שקבע בית המשפט.

3.הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודות השירות או של המפקח או לקיים חובה המוטלת עליו".

12.

ביום 6.2.2018 נתן מפקד מחוז מרכז החלטה, מתוקף סמכותו לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), לפיה המבקש "יפסיק לעבוד בעבודת השירות ויישא את יתרת עונשו בבית הסוהר", מהנימוקים המפורטים בגיליון השימוע. בהחלטה נכתב כי יתרת ימי המאסר בבית הסוהר היא 64 ימים נכון לתאריך 23.1.2018 וכי חישוב סופי של יתרת ימי המאסר ייקבע על ידי הממונה.

13.

ביום 20.3.2018 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, בגדרה ערער על החלטת הממונה על עבודות השירות.

בעתירתו ציין כי הוא נושא בעול פרנסת משפחתו, וכתוצאה מכך היה נתון תחת לחצים רבים ולא ביצע את עבודות השירות כנדרש. המבקש ציין כי הוא "למד את הלקח" וביקש לקבל הזדמנות נוספת לביצוע עבודות השירות.

14.

לאחר שקיים שני דיונים ושמע את טיעוני הצדדים, דחה כאמור בית משפט קמא את העתירה, תוך שקבע כי לא ניתן לתת אמון במבקש באופן שיצדיק מתן הזדמנות נוספת להמשך עבודות השירות. בית המשפט הדגיש כי:

"ההחלטה על הפסקה מינהלית

של עבודות השירות שהושתו על העותר [המבקש – י' א'], ניתנה רק לאחר שניתנו לעותר הזדמנויות חוזרות ונשנות לתקן את התנהגותו. התמונה העגומה אשר מצטיירת מתיאור השתלשלות העניינים, מאז החל העותר לרצות את עונשו – תחילה בדרך של צו של"צ וצו מבחן ובהמשך בדרך של עבודות שירות – מלמדת כי העותר פירש שלא כראוי את גישתו המקלה של בית משפט השלום לנוער ומעסיקיו השונים כלפיו, ולא הפנים את חובותיו כמי שאמור לרצות את עונשו. העותר הוזהר, פעם אחר פעם, כי התנהגותו עלולה להוביל להפסקה מינהלית של עבודות השירות, ולריצוי בפועל של יתרת עונש המאסר. למרבה הצער, כל הזדמנות שניתנה לעותר גררה הפרה נוספת מצידו , ולפיכך היתה הצדקה מלאה להפסיק את עבודות השירות, ובוודאי שאין למצוא בהחלטה שניתנה בענייננו כל חריגה ממתחם הסבירות, באורח המצדיק את התערבותו של בית משפט זה".

בית המשפט ציין עוד כי:

"אמנם לעותר נסיבות אישיות ומשפחתיות מורכבות אשר יש להתחשב בהן, ביניהן גילו הצעיר ומאמציו לתרום לפרנסת המשפחה, אולם התחשבות כזו כבר ניתנה לעותר פעמים כה רבות, כפי שפורט לעיל בהרחבה, והעותר לא השכיל להצדיקה ולעמוד בהתחייבויותיו".

15.

בית המשפט הדגיש כי על פי התרשמותו, המבקש לא מסר אמת באומרו בדיון שנערך בעניינו, כי לא היה מודע לאפשרות שהוא עלול להיכנס לכלא ככל שימשיך להפר את תנאי עבודות השירות. בהקשר זה הדגיש בית המשפט, כי מעיון בגיליון השימוע, כמו גם בטפסי שיחות הבירור, עולה כי המבקש הוזהר פעמים רבות תוך שהובהרו לו היטב ההשלכות הצפויות מהתנהגותו.

16.

לבסוף, דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש לערוך לו שימוע נוסף, בשל טענתו לפיה לא היה מיוצג בשימוע שנערך לו, תוך שקבע כי המבקש היה מודע לזכותו להיות מיוצג, וויתר עליה.

17.

מכל הנימוקים המפורטים, דחה בית משפט קמא את העתירה וקבע כי המבקש יתייצב לריצוי יתרת ימי המאסר ביום 13.5.2018.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, היא הבקשה שלפניי.

18.

יצוין כי ביום 11.5.2018 קיבל בית משפט קמא (השופט הבכיר א' בכר ) בקשה לעיכוב ביצוע התייצבותו של המבקש למאסר, והורה כי הלה יתייצב לריצוי עונשו רק ביום 16.5.2018.

בהחלטתי מיום 15.5.2018 הוריתי כי עונש המאסר יעוכב עד למתן החלטה אחרת.

טענות המבקש

19.

בבקשתו טוען המבקש כי "שורת הדין מצדיקה" ליתן לו הזדמנות נוספת להשלים את יתרת עונשו בדרך של עבודות שירות, ולחלופין, כי יש להורות על קיום שימוע נוסף לפני הממונה על עבודות השירות, שכן הוא לא היה מיוצג בעת השימוע שנערך לו. בהקשר זה נטען כי בעת השימוע המבקש "לא הפנים בפני מה הוא עומד ומה צפוי לו", ומכאן חשיבותו של הייצוג בהליך.

המבקש הדגיש כי יש להתחשב בנסיבותיו הייחודיות ובהן גילו הצעיר, 21 שנים; בנסיבותיו המשפחתיות הקשות; ובעובדה שמעולם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

לבסוף נטען כי שיקולי השיקום מטים גם הם את הכף שלא לשלוח את המבקש למאסר, בשל ההשלכות השליליות העשויות להיות לכך על עתיד המבקש.

דיון והכרעה

20.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

21.

הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים תינתן רק במקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של האסיר (רע"ב 8/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.5.1986); רע"ב 2728/18 מחמד זועבי נ' מדינת ישראל (1.4.2018)).

לצד זאת, נקבע בפסיקה כי במקרים בהם ההחלטה הראשונה התקבלה בידי גוף מינהלי – דוגמת הממונה על עבודות השירות ומפקד המחוז, כבנסיבות הענין שלפניי – ורק ההחלטה השניה נתקבלה בידי גוף שיפוטי או מעין שיפוטי, אין הצדקה להפעיל מבחן מצמצם לקבלת בקשת רשות הערעור (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , בפסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009); רע"ב 4982/14 אלברט זולונוב

נ' מדינת ישראל (1.9.2014); להלן: ענין זולונוב ).

דברים אלו אמורים גם כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה בדבר הפסקת עבודות שירות ( ענין זולונוב ; רע"ב 1703/13 מחמד נ' מדינת ישראל (17.3.2013)).

22.

ואולם, אף בגדריו של המבחן הרחב איני סבור כי נסיבותיו של המבקש מצדיקות מתן רשות ערעור.

23.

עונש המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שהוטל על המבקש, לאחר שהפר את תנאי צו המבחן ולא ביצע את עבודות השירות כנדרש, מהווה "פריווילגיה שיפוטית". עונש זה נועד להחליף עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, בנסיבות בהן בית המשפט סבור כי מוצדק לעשות זאת, בין היתר משיקולי שיקום. יפים לענין זה הדברים שכתב השופט א' שהם

ברע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי בנצרת (10.11.2013):

"יש לראות ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות כפריבילגיה לה זוכה המורשע בדין, ובבסיסה של פריבילגיה זו עומדת תכלית שיקומית. ואולם, קיומה של זכות זו מותנית בעמידתו של הלה בציפיות הנלוות לביצוע עבודות השירות. מקום בו לא יעמוד המורשע בדין בציפיות אלו, ולא יבצע את עבודות השירות כראוי, תישלל ממנו פריבילגיה זו, ויתרת עונשו תרוצה במאסר מאחורי סורג ובריח" (שם, בפסקה 8).

24.

סעיף 51ט(א) לחוק העונשין מסמיך את נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, להורות על הפסקה מינהלית של עבודות שירות באופן שבו יתרת העונש תרוצה בדרך של מאסר בפועל, לאחר שניתנה לעובד השירות האפשרות להשמיע את טענותיו, אם נתקיימו, בין היתר, אחד מהטעמים הבאים:

"(1)

הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;

(2)

הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;

(3)

הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי סעיף 51ב(ג);

(4)

הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה".

בענייננו, כפי שנקבע בהחלטותיהם של הממונה המחוזית על עבודות השירות ושל מפקד המחוז, נתקיימו כל התנאים האמורים.

25.

כעולה מתיאור המסכת העובדתית שפורטה לעיל, ההחלטה על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות ניתנה רק לאחר שניתנו למבקש הזדמנויות חוזרות ונשנות לשנות את התנהגותו הבעייתית. כאמור, למבקש נערכו עשר שיחות בירור, בהן הובהרה לו החובה המוטלת עליו להתמיד בריצוי עונשו, שכן אחרת, יישלח למאסר מאחורי סורג ובריח. למרבה הצער, לא השכיל המבקש להישמע לאזהרות אלו ולהיטיב את דרכיו, אלא הוסיף להפר את חובותיו במסגרת עבודות השירות.

משכך, בדין קבע בית משפט קמא כי ההחלטה המינהלית על הפסקת עבודות השירות מוצדקת, ובוודאי שאין בה כל חריגה ממתחם הסבירות, באורח המצדיק את התערבותו.

26.

על יסוד כל האמור, אני דוחה את הבקשה, ומשכך, בטל צו עיכוב הביצוע האמור בהחלטתי מיום 15.5.2018.

על המבקש להתייצב לריצוי יתרת עונשו, על פי חישוב שיערוך הממונה, ביום 3.6.2018, עד השעה 10:00, בבית הסוהר מעשיהו, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות ועותק מהחלטה זו.

על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

בקובעי מועד מאוחר זה לכניסתו למאסר של המבקש נלקחה בחשבון האפשרות להיערכותו המוקדמת לכניסה למאסר על כל המשתמע מכך.