רע"ב 6206/19 הנרי מלול נ. שירות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ע' דרויאן-גמליאל ) בעת"א 73525-07-19 מיום 18.9.2019, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש לאשר את יציאתו לחופשה מיוחדת לרגל אירוע בר-המצווה של נכדו, אשר עתיד להתקיים ביום 23.9.2019.

2.

המבקש נידון למאסר עולם בגין רצח אישה עמה ניהל קשר רומנטי, ועונשו נקצב ל-30 שנות מאסר.

כעולה מתגובת המשיב, המבקש החל לרצות את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו ביום 18.11.2004.

3.

ביום 8.8.2019 דחה המשיב את בקשת המבקש לאשר לו לצאת ל"חופשה מטעמים מיוחדים" לרגל אירוע בר-המצווה של נכדו, וזאת מאחר שלא מצא כי הבקשה עומדת בתנאי סעיף 2(ג) בפרק ח' לפקודת הנציבות מס' 04.40.00 "חופשות אסירים" (להלן: פקודת הנציבות ) , הקובע כי "חופשה מטעמים מיוחדים" תינתן לרגל בר-המצווה של בן האסיר או בת-המצווה של בת האסיר בלבד, להבדיל מנכד.

4.

המבקש עתר נגד ההחלטה לבית משפט קמא, תוך שהפנה להחלטות שונות של בתי המשפט המחוזיים ושל בית משפט זה, אשר התירו יציאה ל"חופשה מטעמים מיוחדים" לרגל אירוע משפחתי לנכד. לשיטתו, יש לאמץ גישה זו אף בעניינו.

5.

לאחר ששמע את טענות הצדדים בדיונים שנערכו בפניו, דחה בית משפט קמא את העתירה, תוך שקבע כי בהתאם להוראות פקודת הנציבות, ניתן לאשר היתר ליציאה ל"חופשה מטעמים מיוחדים" לאירוע בר או בת מצווה רק כשמדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, ומאחר שמדובר בנכדו של המבקש אין להיעתר לבקשתו.

עוד צוין כי בתי המשפט סטו לעניין זה מהוראות הפקודה בנסיבות חריגות בלבד, וכי בנסיבות המקרה דנן אין מקום להתערב בהחלטה שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה לשם השתתפותו באירוע.

6.

כנגד החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה ביום 20.9.2019, היא הבקשה שלפניי.

בבקשה, נטען כי עומדת לו, כהגדרתו, "זכות חוקתית לערער" על פסק דינו של בית משפט קמא; וכי מכל מקום נסיבות הבקשה מצדיקות מתן רשות ערעור על פסק הדין בשל החלטתו השגויה של המשיב שלא לאשר לו לצאת לחופשה לצורך השתתפותו באירוע בר-המצווה של נכדו. בהקשר זה, מפנה המבקש לפסק דינו של בית משפט זה ברע"ב 8540/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (15.12.2014), בגדרו הותר לאסיר לצאת לחופשה לשם השתתפות בטקס ברית המילה של נכדו.

7.

בתגובתו, המשיב מתנגד לבקשה.

לטענתו, אין למבקש "זכות" לערער על פסק דינו של בית משפט קמא, והבקשה שלפנינו אינה מעוררת סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.

אף לגופו של עניין, נטען כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. בכלל זה צוין כי המבקש אינו משולב בסבב חופשות, מאחר שהוא מסווג בקטגוריה א' לפי פקודת הנציבות, הכוללת אסירים שאין

להוציאם לחופשות משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה; וכי לא נפל פגם בהחלטה שלא לאשר לו לצאת ל"חופשה מטעמים מיוחדים" מכיוון שזו אינה מתאפשרת, בהתאם להוראות פקודת הנציבות, כשמדובר באירוע בר-מצווה של נכד.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובה מטעם המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.

חרף טענת המבקש, הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות בעתירת אסיר תינתן רק במקרים חריגים המעוררים סוגיה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של האסיר (רע"ב 56/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (21.2.2019).

לצד זאת, בפסיקה התפתחה גישה מקלה יותר לפיה במקרים בהם התקבלה ההחלטה הראשונה בעניינו של המבקש על ידי גוף מינהלי, בעוד שההחלטה השנייה בלבד התקבלה על ידי גוף שיפוטי, אין להפעיל מבחן מצומצם מאוד לקבלת רשות הערעור (וראו למשל: רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבות בתי הסוהר (17.5.2018)).

10.

איני סבור כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות מתן רשות ערעור, אף בגדריו של המבחן הרחב.

11.

על אף ניסיון המבקש לשוות לטענותיו כסות עקרונית, הלכה למעשה בקשתו ממוקדת בעניינו האישי, ואין בה כדי לעורר סוגיה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור.

12.

יתר על כן, אף לגופו של עניין לא מצאתי כל פגם בפסק דינו של בית המשפט קמא.

יציאה לחופשה אינה זכות מוקנית לאסיר, אלא פריבילגיה הניתנת על פי שיקול דעתו של מנהל בית הסוהר (וראו: רע"ב 561/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (21.2.2019)).

בעניינו, עסקינן בבקשה ליציאה ל"חופשה מטעמים מיוחדים" ומשכך היא נבחנת על פי הוראות פרק ח' לפקודת הנציבות. סעיף ל"ח2 לפקודה זו מורה כי למשיב נתון שיקול דעת האם לאשר לאסיר לצאת לחופשה לרגל בר מצווה או בת מצווה של בנו או של ביתו. דהיינו – קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

אמנם, בנסיבות חריגות במיוחד התיר בית משפט זה לחרוג מהאמור בפקודה, אך איני סבור כי נסיבות אלה מתקיימות במקרה דנן.

13.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.