פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4206/19
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
עקאב עבאס
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט העניינים מינהליים מחוז מרכז ב-עת"א
019738-04-19 מיום 16.04.2019 שניתנה על ידי כב' השופט עידו דוריאן-גמליאל
בשם המבקש:
עו"ד קובי אביטבול
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט ע' דרויאן-גמליאל ) בעת"א 31703-06-19 מיום 18.6.2019, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב ) שלא לאשר את יציאתו לחופשה לרגל חתונת אחותו.
2.
המבקש נדון למאסר לתקופה של 22 שנים בגין עבירה של גרימת מוות בכוונה תחילה ועבירות נוספות. המבקש החל לרצות את עונשו ביום 1.2.2011 וצפוי לסיים את ריצוי עונשו ביום 24.1.2033. המבקש נמצא בקטגוריה "ב/1 (משטרה)" והוא אינו משולב בסבב חופשות.
3.
המבקש הגיש בקשה ליציאה לחופשה חריגה לרגל חתונת אחותו, שצפויה להתקיים ביום 1.7.2019.
בחוות דעת של גורמי המודיעין בעניינו, נכתב כי קיים "מידע בדבר סכסוכים אשר יש בו כדי להצביע על מסוכנות כלפיו"; כי למבקש "קיים קשר יריבות עם ארגון פשיעה"; וכי קיים "מידע הקושר אותו יחד עם אחרים למעורבות שלילית". לנוכח זאת, ולאור ההמלצה שלא לאשר את יציאת המבקש לחופשה ובכלל זה לחופשה חריגה, דחה המשיב את הבקשה.
4.
המבקש עתר נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים, וטען כי מערכת היחסים שלו עם אחותו היא "קרובה והדוקה" וכי השתתפותו בחתונתה "תשמש עבורו תמריץ להמשיך ולהתמיד בתיקון דרכיו ושיקום חייו".
5.
לאחר ששמע את טענות הצדדים בדיון שנערך בפניו, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה, תוך שקבע כי בחומר המודיעיני שהובא בפניו נכלל "מידע שתוקפו עדיין לא פג" באשר למידת סיכון ממשית שתיצור נוכחותו של המבקש בחתונה, וכן "ידיעה אחת, לא רחוקה בזמן, שעניינה לכאורה מעורבות העותר [המבקש – י' א' ] בפעילות אסורה ואולי גם פלילית" בין כתלי בית הסוהר.
בנסיבות אלה, נקבע כי החלטתו של המשיב מידתית וסבירה, וכי לא נפל פגם בשיקול דעתו.
6.
המבקש הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין, במסגרתה שב על טיעוניו כפי שנטענו בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, והוסיף כי בקשתו לחופשה חריגה "זכתה להמלצתו של גורמי הטיפול והמודיעין מטעם בית הסוהר בו הוא מרצה את מאסרו", וכי משטרת ישראל אף היא לא מתנגדת ליציאתו לחופשה; כי המידע עליו התבסס בית המשפט לעניינים מינהליים מלמד על מסוכנות כלפיו ולא על מסוכנות הצפויה ממנו ; וכי מאז תחילת ריצוי מאסרו הוא חולל שינוי משמעותי בחייו ותפקודו בבית הסוהר חיובי.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובת המשיבים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.
הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירת אסיר לא תינתן אלא במקרים שבהם עולה סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/17 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבת בתי הסוהר (17.5.2018)). חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו היבט עקרוני החורג מעניינו הפרטני, הלכה למעשה לא מעלה הבקשה שאלה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט זה. די בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
8.
אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט קמא.
יציאה לחופשה אינה זכות מוקנית של אסירים, אלא פריבילגיה הניתנת להם על פי שיקול דעתו של מנהל בית הסוהר (רע"ב 561/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (21.2.2019)). בענייננו, מדובר בבקשה ליציאה לחופשה חריגה, וככזו היא נבחנת על פי הוראות פרק ח' לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00 העוסקת ב"חופשות אסירים". סעיף ל"ח2(2) לפקודה זו מורה כי למשיב נתון שיקול דעת האם לאפשר לאסיר יציאה לחופשה לרגל נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר.
במסגרת הפעלת שיקול דעתו, רשאי המשיב לשקול גם את "תפקודו החיובי" של האסיר בין כתלי בית הסוהר, אשר לפי סעיף י"ח לפקודה, משמעותו בהקשר זה כי
"אין מידע הקושר את האסיר למעורבות שלילית בתוך בית סוהר המהווה עבירת בית סוהר או עבירה פלילית".
9.
המשיב שקל כאמור את בקשת המבקש והורה כי אין לאשר את יציאתו לחופשה בשל מסוכנות הנשקפת כלפיו, מחמת קיומו של "קשר יריבות עם ארגון פשיעה" ובשל מידע הקושר אותו יחד עם אחרים במעורבות שלילית בין כתלי בית הסוהר.
לעניין זה, איני מקבל את טענת המבקש לפיה יש להבחין בין מסוכנות של האסיר כלפי סביבתו לבין מסוכנות הנשקפת כלפיו. בהחלטתו לאשר יציאה לחופשה מיוחדת, על המשיב לשקול אפשרות לפגיעה בשלום הציבור, אך לא פחות מכך, אפשרות לפגיעה בחייו ובשלמות גופו של האסיר עצמו. שתי האפשרויות כאחד עשויות להצדיק החלטה למנוע את יציאת האסיר לחופשה מיוחדת.
כמו כן, איני מקבל את הטענה לפיה גורמי הטיפול והמודיעין מטעם בית הסוהר בו מרצה המבקש את עונשו לא התנגדו לבקשתו. המבקש לא ביסס טענה זו, ומכל מקום, די בחוות הדעת המודיעינית שהוצגה למשיב כדי להקים תשתית מספקת לצורך גיבוש החלטתו שלא לאשר את יציאתו של המבקש לחופשה.
בנסיבות אלה, אף אני סבור כי החלטתו של המשיב אינה חורגת ממתחם הסבירות, ומשכך לא מצאתי יסוד להתערב בפסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים.
10.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, כ' בסיון התשע"ט (23.6.2019).
ש ו פ ט