רע"ב 5825/21 רועי יפרח נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מהיום, 25.8.2021 (כבוד השופט ע' כהן ) ב-עת"א 50105-08-21. בגדרי פסק הדין נדחתה עתירת אסיר שבה עתר המבקש לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונת אחיו, שעתידה להתקיים הערב. ויובהר כי הבקשה הונחה על שולחני לקראת השעה 16:00.

המבקש הורשע בעבירות סמים ונגזר עליו עונש מאסר בן 10 חודשים ו-15 ימים, שאותו התחיל לרצות ביום 18.4.2021. בתחילת חודש אוגוסט פנה המבקש למשיב, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ), בבקשה לקבל חופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונת אחיו הצעיר, שהמבקש לטענתו משמש לו דמות אב. בקשה זו נדחתה על ידי מפקד מחוז דרום בשב"ס ביום 19.8.2021, וזאת מטעמים של שמירה על בריאות האסירים וסגל בית הסוהר בתקופת התפשטות מגפת הקורונה. בהחלטה נכתב כי " מדובר באירוע רב משתתפים [החתונה-ע'ב'] הכולל מטבעו קרבה פיזית של הנוכחים והיעדר יכולת פיקוח אחר הנוכחים באירוע. זאת ועוד מדובר באסיר שאינו מחוסן לנגיף הקורונה. בנוסף ישנה התנגדות גורמי יחידה ומחוז להוצאתו לחופשה ". נגד החלטה זו הגיש המבקש עתירת אסיר.

2.

בדיון בעתירה שהתקיים מוקדם יותר היום לפני בית המשפט המחוזי טען בא-כוח המבקש כי מרשו, שעתיד להשתחרר ממאסר בעוד כחודש, מפגין התנהגות למופת בבית הסוהר, ומשמש ראש חולייה ואסיר תומך לאסירים אחרים. כן נטען כי לא ניתן למנוע מאסירים לצאת לחופשה מיוחדת רק בשל התפשטות נגיף הקורונה, וזאת כאשר אסירים אחרים יוצאים לעבודה ומשתמשים בתחבורה ציבורית מדי יום. בא-כוח המבקש הוסיף כי מרשו פנה לשב"ס בבקשה לקבל חיסון אך סורב מסיבות שונות. וכן כי הוא מופלה לרעה ביחס לאסירים אחרים שלהם כן אושרה חופשה מיוחדת לצורך השתתפות בחתונה, ובתוך כך הפנה ל-עת"א (מחוזי ב"ש) 14520-08-21 זגורי נ' שירות בתי הסוהר (12.8.2021) (להלן: עניין זגורי ), שם אושר לאסיר לצאת לחתונת בנו כפוף לבדיקת קורונה שלילית לפני היציאה לחתונה ועם חזרתו לכלא.

באת-כוח שב"ס טענה בדיון כי עניינו של המבקש נבחן באופן קונקרטי, בהתאם לנסיבותיו האישיות, לתנאים שבהם עתיד להתקיים האירוע, ולמצב התחלואה הנוכחי בקרב כלל האוכלוסייה, והוחלט כי לא ניתן לאפשר לו לצאת לחתונה. כן נטען כי

המבקש סירב להתחסן באופן עקבי, ולבסוף חוסן בחיסון אחד, וכי גם גורמי הטיפול ומודיעין המחוז המליצו שלא לאפשר את יציאתו לחופשה.

בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, תוך שקבע כי שב"ס שקל את השיקולים הרלוונטיים בעניינו של המבקש. בית המשפט המחוזי הבהיר כי לפי הוראתו, נבדק בשב"ס אם ניתן לאפשר למבקש לצאת לחתונה ולשהות בבידוד לאחריה, עד שיעבור בדיקת קורונה ויקבל תשובה שלילית. בשב"ס מסרו כי קיים מחסור בתאים שמאפשרים בידוד. סופו של דבר, נקבע כי לא נפל פגם בשיקול הדעת של שב"ס שמצדיק את קבלת העתירה, והיא נדחתה.

3.

בבקשה למתן רשות ערעור טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה כשדחה את עתירתו תוך התעלמות מהפסיקה שהוצגה בפניו, ובכלל זה מהחלטה שניתנה בעניין

זגורי . כן נטען כי בית המשפט המחוזי לא לקח בחשבון את העובדה שסוהרים ואסירים יוצאים ממתקני הכליאה ונכנסים אליהם בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ואין מניעה לעשות כן גם בעניינו של המבקש. לשיטת המבקש, טענת שב"ס לעניין מחסור בתאי בידוד נטענה ללא כל תימוכין, כאשר למבקש עצמו ידוע מידיעה אישית כי בכלא "שקמה" שבו הוא מרצה את עונשו קיימים תאי בידוד. בשל העובדה כי המבקש נכון לבצע בדיקת קורונה בצאתו מבית הסוהר ובחזרתו אליו, וכן לשהות בבידוד, התבקש בית משפט זה להורות על שחרורו לחופשה מיוחדת בת מספר שעות לצורך השתתפות בחתונה.

4.

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת שב"ס. זאת לנוכח ההלכה שלפיה רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר תינתן בצמצום ובמקרים מיוחדים, שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כזו שהיא בעלת חשיבות ציבורית שחורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר. כוחה של הלכה זו יפה גם ביחס לבקשה של אסיר כי תאושר לו חופשה מיוחדת על מנת להשתתף בשמחה משפחתית (ראו לאחרונה רע"ב 4210/21 אדרי נ' מדינת ישראל (17.6.2021); וכן רע"ב 4206/19 עבאס נ' שירות בתי הסוהר (23.6.2019)). בענייננו, הבקשה מתמצה בעניינו הפרטני של המבקש – ודי בכך כדי לדחותה על הסף.

לגופם של דברים יובהר כי לשב"ס נתון שיקול דעת רחב בהחלטות הקשורות ביציאת אסירים לחופשה, וכן בקביעת נהלים להפעלת בתי הסוהר תוך שמירה על שלומם ובריאותם של האסירים והסוהרים. החלטת שב"ס הנשענת על "מצב הקורונה" במדינה, ובמיוחד החששות הנלווים לכך בקרב אוכלוסיית האסירים, היא על פניה סבירה, ומעוגנת בשיקולים ענייניים ורלוונטיים; מה גם שהמבקש חוסן פעם אחת בלבד (ויצוין כי המחלוקת בשאלה מדוע לא קיבל חיסונים נוספים אינה ממין העניין לעת הזאת, כאשר אירוע החתונה קבוע לעוד שעות ספורות). ויצוין שאין באמור כדי להקל ראש ברצונו של המבקש להשתתף בחתונת אחיו.

במצב הדברים כפי שתואר, אין מקום לשנות מהחלטת שב"ס ומהחלטת בית המשפט המחוזי שנתנה לה תוקף, וזאת בפרט בהינתן ההלכה שלפיה בית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס בשיקול דעתו שלו (ראו מני רבים, רע"ב 4421/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (31.7.2019)).

5.

על יסוד כלל האמור, הבקשה לרשות ערעור נדחית.