רע"ב 345/22 מלקו אביץ נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בעבירה

של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב)

לחוק העונשין,

התשל"ז-1977 והוא מרצה עונש מאסר בן למעלה מ-4 שנים . ביום 7.11.2021 הוגשה בקשה מטעם המבקש לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה על מנת שיוכל להשתתף בחתונת אחיו שעתידה להתקיים ביום 20.1.2022 (יוער כי בחודש דצמבר הגיש המבקש פניה נוספת, משפנייתו הראשונה לא נענתה). ביום 20.12.2021 דחה המשיב 2, שירות בתי הסוהר (להלן:

המשיב ), את הבקשה.

2.

המבקש עתר נגד החלטה זו. כעולה מתשובת המדינה בבית המשפט המחוזי, בבסיס ההחלטה שני טעמים: הראשון הוא התנגדות גורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר; והשני הוא מצב תחלואת הקורונה והצורך למנוע הדבקה במתקני שירות בתי הסוהר. ביום 9.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' גרינברג ) את עתירת המבקש. בית המשפט ציין כי נקודת המוצא היא שאין לאסיר זכות קנויה לחופשות, לרבות חופשות חריגות. בית המשפט ציין כי נוכח התפרצות נגיף הקורונה הוקפאו חופשות אסירים מכוח הוראת שעה של נציבות שירות בתי הסוהר (הוראת שעה לפקודת נציבות 00.40.04 "'חופשות אסירים' בתקופת משבר נגיף הקורונה" (30.12.2021) (להלן: הוראת השעה ); כן ראו פקודת נציבות 04.40.00 "חופשות אסירים" (2.4.2020)). נקבע כי הגם שהוראת השעה אינה חלה במלואה על חופשות חריגות, היא מחייבת לבחון בזהירות יתרה בקשות כאמור. בהקשר זה צוין כי במקרה דנן עולה חשש ממשי להידבקות בנגיף הקורונה שכן מדובר בחתונה רבת משתתפים. מלבד האמור, הוער כי בעניינו של המבקש חוות דעת מודיעינית שלילית, שכוללת ידיעות מהעת האחרונה, וכן הרשעות בדין משמעתי. משכך, נקבע שאין המקרה דנן מקים עילה להתערבות בהחלטת המשיב. עוד ציין בית המשפט כי ככל שהמבקש יבקש לצפות בחלק מהחתונה בהיוועדות חזותית, מתבקש שירות בתי הסוהר לבחון זאת ולהיעתר לבקשתו, ככל שניתן.

3.

מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי. המבקש טוען כי האיזון שערך בית המשפט אינו נותן משקל מספק לפגיעה בזכויותיו וכי הקריטריונים שנקבעו בהחלטה להתרת יציאה לחופשות מיוחדות נוקשים יותר מאמות המידה שקבועות בהוראת השעה. עוד נטען כי המקרה דנן מעלה סוגיה עקרונית רחבה הנוגעת לשחרור אסירים בקטגוריה א' לאירועים מיוחדים בתקופת מגפת הקורונה. כמו כן, טוען המבקש, בין היתר, כי לא ניתן משקל מספק להמלצות שניתנו בעניינו על ידי משטרת ישראל, ועדת אלימות במשפחה והעובדת הסוציאלית מטעם שירות בתי הסוהר; כי הדינים המשמעתיים העדכניים שבעניינו אינם מצביעים על מסוכנות; וכי בשל כך שהמבקש לא נחשף לתכנן של הידיעות המודיעיניות בעניינו, לא היה ביכולתו של להתמודד עם העולה מהן.

4.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ככלל, מתן רשות לערער על החלטה בעתירת אסיר תינתן במקרים בהם עולה שאלה עקרונית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש (רע"ב 5261/21 נחומוב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (28.7.2021); רע "ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). לצד זאת, כידוע, בבחינת בקשות כאמור ניתן לנקוט בגישה מרחיבה, בשים לב שהן בבחינת "גלגול שני" (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009) ). בית המשפט המחוזי בחן את בקשת המבקש תוך ששקל את הוראת השעה שלפיה יציאה לחופשה בתקופת הקורונה תתאפשר רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, לצד המידע המודיעיני והדינים המשמעתיים בעניינו של המבקש, ומצא כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בהחלטת המשיב. אף אני איני סבור שהמבקש הצביע על עילה לעשות כן – אף לפי אמת המידה המרחיבה. שיקול הדעת בעניין החלטות הקשורות בחופשות אסירים וכן נקיטת צעדים למען שמירה על בריאותם של האסירים והסוהרים נתונה לשירות בתי הסוהר (רע"ב 5825/21 יפרח נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (25.8.2021); רע"ב 4210/21 אדרי נ' מדינת ישראל - פרקליטות המדינה , פסקה 3 (17.6.2021)) . ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה על בסיס שיקולים ענייניים ובהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה ובכלל זאת נתוני התחלואה הנוכחיים. משכך, ומבלי שאני מקל ראש ברצונו של המבקש להשתתף בחתונת אחיו, איני סבור כי הבקשה דנן מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיב.

אשר לטענת המבקש שלפיה בית המשפט לא נתן משקל מספק לטענותיו בדבר פגיעה בזכויותיו החוקתיות, מעיון בכתב העתירה עולה כי המבקש לא העלה טענות אלו לפני בית המשפט המחוזי ומכל מקום, כאמור, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת על מכלול הנתונים הפרטניים בעניינו. משאלה הם פני הדברים, גם מטעם זה לא מצאתי כי יש מקום למתן רשות לערער (רע"ב 3101/18 סעיד נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (16.7.2018)) . כפי שצוין, אם ירצה המבקש לצפות בחלק מהחתונה בהיוועדות חזותית, מתבקש שירות בתי הסוהר לבחון את בקשתו ולהיעתר לה ככל שהדבר אפשרי.

הבקשה נדחית אפוא.