פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3101/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
ניקולא סעיד
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
בקשת רשות לערער על
פסק הדין בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו) בעת"א
29147-03-18 מיום 21.3.2018
בשם המבקש:
עו"ד תמר אולמן
בשם המשיבים:
עו"ד רותם סלמה
החלטה
1.
ביום 10.10.2016 הורשע המבקש, אסיר בכלא שיטה, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל ) בעבירה של סחר בסם מסוכן בשני אישומים שונים, ובעבירות נוספות. ביום 25.4.2017, בעודו ממתין לגזר הדין, ביקר אותו אביו באולם הביקורים בבית הכלא, וניסה להעביר לו חבילת סמים במשקל 2.96 גרם. סוהרים ששהו במקום צפו במתרחש, והורו למבקש למסור לידם את הסמים שהועברו לו. המבקש סירב, הכניס את חבילת הסמים לפיו, וכשיצא מאולם הביקורים השליך אותה לבור ניקוז סמוך. ביום 19.7.2017 הודה המבקש במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, והורשע, בין היתר, בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ובהעברת חפץ אסור מסוכן לאסיר (להלן: ההרשעה השנייה ). בתוך כך, הגיעו הצדדים להסדר טיעון חדש, שכולל הסדר עונשי ביחס לשתי ההרשעות, כך שהושת על המבקש, בין היתר, 65 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 19.4.2015.
2.
ביום 17.11.2017, הן עקב הרשעתו השנייה, הן עקב אינדיקציות שעמדו אותה עת לטענת המשיבים לאלימות במשפחה מצד המבקש, סווג המבקש בקטגוריה א' לעניין יציאה לחופשות מהכלא שלפיה חל איסור גורף על יציאה לחופשות (סעיף י"א ל פקנ"צ 04.40.00 "חופשת אסירים" ). באת כוח המבקש פנתה למשיב בעניין סיווגו האמור ונענתה כי בטרם יחלפו 6 חודשים ממועד הסיווג לא יישקל שינויו. לפיכך עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בנצרת בבקשה כי ישונה סיווגו כך שניתן יהיה לשקול את בקשתו לחופשה. ביום 9.1.2018 התקיים דיון ובמסגרתו הסכימו הצדדים כי סיווגו של המבקש ישונה לקטגוריה ב/1, כך שהמבקש יוכל להגיש בקשה ליציאה לחופשה, שאישורה יותנה בקבלת עמדתה של הוועדה המחוזית למניעת אלימות במשפחה (להלן:
ועדת אלמ"ב ), אישור הגורמים המוסמכים ובשיתוף פעולה מצדו של המבקש. בית המשפט (כב' השופט י' בן-חמו ) נתן תוקף של החלטה להסכמה האמורה (להלן: ההחלטה מיום 9.1.2018 ).
3.
מפאת טעות שנפלה אצל המשיבים, לא שונה סיווגו של המבקש מיד לאחר קבלת ההחלטה מיום 9.1.2018. ברם, בעקבות פניות המבקש הטעות תוקנה, המבקש סווג בקטגורית ב/1, ונמסר לו כי הוא רשאי להגיש בקשה לצאת לחופשה. במקביל התקבלה המלצת ועדת אלמ"ב להתייחס למבקש כאסיר רגיל. בהמשך לכך הגיש המבקש ביום 28.2.2018 בקשה ליציאה לחופשה וציין בין היתר כי בכוונתו להתארס ביום 25.3.2018. עוד באותו יום נמסר למבקש כי הבקשה הועברה לטיפולם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר אך משלא נמסרה תשובה סופית, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בנצרת. ביום 21.3.2018 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט י' בן-חמו ) את עתירתו של המבקש, וקבע כי זכות היציאה לחופשות אינה זכות קנויה, והיא נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים. נקבע כי אלה שקלו את מכלול הגורמים הצריכים לעניין ולא נמצאה עילה להתערב בהחלטתם זו.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי בנסיבות המקרה מתעוררות שאלות משפטיות רחבות שמצדיקות מתן רשות לערער, בדבר ציות המשיבים להחלטות שיפוטיות, ובדבר קבלת החלטות בבקשות של אסירים לצאת לחופשות. בתוך כך, המבקש טוען כי המשיבים נמנעו מלקבל החלטה בבקשתו לצאת לחופשה, למרות הבקשות מטעמו והתזכורות בעניין זה. כמו כן, לשיטת המבקש, המשיבים חוזרים בהם מהסכמה שעוגנה בהחלטה מיום 9.1.2018. מטעמים אלו, גורס המשיב כי התנהלות המשיבים בנסיבות המקרה נגועה בחוסר סבירות קיצוני.
5.
התבקשה תשובת המשיבים. בתשובה נטען כי ביום 8.3.2018 נדחתה בקשתו של המבקש על רקע
הרשעתו השנייה, בהינתן מידע מודיעיני שלילי בעניינו "המצביע על מעורבות שלילית ופלילית מתוך הכלא, מעורבות בסמים ומסוכנות כלפי אחר" ונוכח עמדת גורמי הטיפול והשיקום לפיה בשלב זה לא ניתן לאיין את מסוכנותו ולפיכך לא ניתן להמליץ על יציאתו לחופשה. המשיבים טוענים כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות לערער שכן טענות המבקש פרטניות ואינן מעוררות שאלה רחבה יותר. לגופו של עניין, ובבחינת למעלה מן הנדרש, המשיבים טוענים כי בהינתן התשתית העובדתית והמודיעינית ונוכח עמדת גורמי המודיעין המשטרה והטיפול, ההחלטה שלא להתיר למבקש לצאת לחופשה היא סבירה ואינה מגלה עילה להתערבות בית משפט זה.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה, ובחומר המודיעיני המסווג שצורף לתשובת המשיבים, באתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ( בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986) ), הגם שכידוע, במקרים מסוימים, מחיל בית משפט זה אמת מידה מקלה יותר בבחינת עתירות אסירים ( רע"ב 9045/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (21.1.2018)). סבורני כי ה בקשה שלפני אינה באה בקהלם של המקרים שמצדיקים מתן רשות לערער, גם לפי אמת המידה המקלה. כל טענות המבקש מופנות להחלטה הפרטנית בדבר יציאתו לחופשה ונטועות בכללן בנסיבות המקרה. באלו אין כדי לגלות עילה למתן רשות לערער ( רע"ב 388/14 פלוני נ' משטרת ישראל , פסקה 5 (26.2.2014)) .
הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא.
ניתנה
היום, ד' באב התשע"ח (16.7.2018).
ש ו פ ט