רע"ב 822/22יניב דמרי נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע בעבירה

של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, ובהתאם לגזר דינו שניתן ביום 4.1.2022 הוא מרצה עונש מאסר בן שמונה עשר חודשים שנמנה מיום מעצרו, 27.7.2021 . ביום 10.1.2022 הוגשה בקשה מטעם המבקש לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה על מנת שיוכל להשתתף בחתונת אחיו, שעתידה להתקיים היום בערב, 2.2.2022. טרם שפנייה זו נענתה, ומשהתקרב מועד האירוע, הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי שבה התבקש בית המשפט להורות למשיבה לבוא ולנמק מדוע היא מתנגדת ליציאת המבקש לחופשה מיוחדת כאמור.

כעולה מתשובת המשיבה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, התנגדותו של שירות בתי הסוהר (להלן גם: שב"ס ) לבקשת המבקש נעוצה בשני טעמים: האחד הוא מצב תחלואת הקורונה והצורך למנוע הדבקה במתקני שירות בתי הסוהר, והשני הוא התנגדות גורמי הטיפול. בתשובת המשיבה הוסבר שהמבקש זקוק לטיפול אינטנסיבי בהתמכרות לסמים ולאלכוהול; אך חרף העובדה שטיפול כזה הוצע לו, הוא מסרב לקחת חלק בתוכנית טיפולית. היום, 2.2.2022, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן ) את עתירת המבקש. בית המשפט ציין תחילה כי הבקשה לחופשה חריגה הוגשה שלא לפי סד הזמנים הקבוע בפקודת הנציבות 04.40.00, ודי בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. ואולם בית המשפט הוסיף והתייחס לבקשה גם לגופה. בית המשפט ציין כי הגם שנוהלי הקורונה אינם מונעים יציאת אסירים לחופשה מיוחדת, לא ניתן להתעלם מהתחלואה הגוברת בתקופה הנוכחית; ועל כן שומה על שירות בתי הסוהר לאזן בין השיקולים השונים ולברור את אותם מקרים מיוחדים שבהם תתאפשר יציאת אסירים לחופשה כאמור. בהתייחס לנסיבותיו האישיות של המבקש, ציין בית המשפט כי עמדת גורמי הטיפול היא שמאחר שלעותר רקע התמכרותי לסמים ולאלכוהול ובהיעדר טיפול, לא ניתן לאיין את הסיכון שכרוך במתן אפשרות למבקש לצאת לחופשה מיוחדת; כך במיוחד בהינתן שבמסגרת השתתפותו בחתונה תהיה לו נגישות לחומרים משני תודעה. בית המשפט המחוזי קבע שהחלטת שירות בתי הסוהר סבירה בשני היבטים אלה שעליהם עמדה המשיבה, ודחה את העתירה.

2.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש טוען כי השיקולים שצוינו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינם מצדיקים סירוב לחופשה מיוחדת. זאת, מקום שבו נפסק בעבר כי אין בתחלואת קורונה כדי למנוע יציאתו של אסיר לחופשה מיוחדת. כן נטען כי היעדר הליך טיפולי אין בו כדי להוות שיקול בבחינת אפשרות להוצאת אסיר לחופשה מיוחדת. לבסוף נטען, כי במקרה דנן מתקיימים " שיקולי צדק ונסיבות חריגות " המצדיקים רשות ערעור בגלגול שלישי, ומתן הוראה בדבר שחרור המבקש לחופשה מיוחדת כדי להשתתף בחתונת אחיו.

3.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא שרשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר תינתן בצמצום ובמקרים מיוחדים, שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או כזו שהיא בעלת חשיבות ציבורית שחורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר. כוחה של הלכה זו יפה גם ביחס לבקשה של אסיר כי תאושר לו חופשה מיוחדת על מנת להשתתף בשמחה משפחתית ( רע"ב 5825/21 יפרח נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (25.8.2021) ; רע"ב 4210/21

אדרי נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (17.6.2021) . בענייננו, הבקשה מתמצה בעניינו הפרטני של המבקש – ודי בכך כדי לדחותה על הסף .

כידוע, חופשה אינה זכות מוקנית והענקתה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר. בית המשפט המחוזי בחן את בקשת המבקש תוך ששקל את הוראת השעה שלפיה יציאה לחופשה בתקופת הקורונה תתאפשר רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. זאת לצד עמדת גורמי הטיפול שסברו כי אין אפשרות לאיין את מסוכנותו של המבקש אם יתאפשר לו לצאת לחופשה כמבוקשו – ומצא כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בהחלטת המשיבה. אף אני אינני סבורה שיש מקום לעשות כן. שיקול הדעת בנוגע להחלטות הקשורות בחופשות אסירים וכן נקיטת צעדים למען שמירה על בריאותם של האסירים והסוהרים נתון ככלל בידי שירות בתי הסוהר, וכידוע בית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס בשיקול דעתו שלו

(רע"ב 345/22 אביץ נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (16.1.2022); רע"ב 5825/21

יפרח נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (25.8.2021)) . ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה על בסיס שיקולים ענייניים ובהתאם לנסיבות הפרטניות של המקרה ובכלל זאת עמדתם המנומקת של גורמי הטיפול.

4.

הבקשה אינה מגלה אפוא עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, והיא נדחית.