רע"ב/רעב"ס 8575-22 רע"ב/רעב"ס 8575-22

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' מיכלס) מהיום, 13.12.2022 ב-עת"א 25124-12-22. בגדרי פסק הדין נדחתה עתירת אסיר שבה עתר המבקש, שנדון לתקופת מאסר של 14 שנים, לאפשר לו להשתתף באמצעות היוועדות חזותית (להלן: שיחת וידאו) בחתונת בנו שעתידה להיערך הלילה בקנדה – בתאריך 14.12.2022 החל מהשעה 2:00 לפנות בוקר ועד 10:00 לפי שעון ישראל. זאת חלף החלטת המשיב, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס), לאפשר למבקש שיחת וידאו בת שעה אחת החל מ-8:00 בבוקר.

לעתירה שבה עסקינן בגדרי בקשה זו קדמו שתי עתירות אחרות. כך, לקראת חתונת בנו הגיש המבקש עתירה שבה עתר להשתתף באירוע משפחתי מצומצם שנערך בישראל לפני החתונה (עת"א 6394-12-22). העתירה נמחקה לבקשת המבקש בהחלטה מיום 7.12.2022 (השופט ד' ארד-איילון).

בעתירה נוספת עתר המבקש להורות לשב"ס לאפשר לו לקיים ביקור פתוח או אירוע משפחתי מצומצם בין כותלי בית הסוהר, במוצאי השבת שלקראת טיסת בנו לקנדה (עת"א 18992-12-22). העתירה התקבלה באופן חלקי בהחלטה מיום 9.12.2022, תוך שהותר למבקש לקיים ביקור משפחתי מצומצם של בנו ושל שני מלווים נוספים ערב הטיסה לאירוע. מאוחר יותר באותו יום נענה בית המשפט (השופט ד' ארד-איילון) לבקשת שב"ס לעיון חוזר בהחלטה, בטענה שמסוף הביקורים בבית הסוהר אינו פתוח במוצאי השבת. בהחלטה זו קבע בית המשפט כי הביקור לא יתאפשר, אך הורה לשב"ס לאפשר למבקש לקיים שיחת וידאו עם בנו כשהוא לבוש בגדי חג ולא מדי אסיר.

2.העתירה נושא בקשה זו הוגשה אתמול, יום 12.12.2022, ובגדרה עתר המבקש להורות לשב"ס לאפשר לו "להשתתף במקסימום השעות בחתונת בנו באמצעות זום", לשון העתירה. זאת מששב"ס הודיע למבקש שיוכל להשתתף בחתונה בהיוועדות חזותית למשך שעה אחת, בין 8:00 ל-9:00 לפי שעון ישראל.

בתגובת שב"ס לעתירה נמסר כי בקשת המבקש מטילה על שב"ס נטל בלתי סביר להשקיע משאבים ניכרים על מנת שהמבקש יוכל להשתתף בשיחת וידאו בת 8 שעות כפי שביקש, החל מהשעה 2:00 לפנות בוקר. בתגובה נטען כי שעות העבודה המקובלות בבית הסוהר הן 17:00-7:30, ופתיחת תא מאסר במהלך הלילה כפופה לאישור מפקד בית הסוהר ונעשית במצב חירום בלבד. עוד הובהר כי לצורך קיום שיחת וידאו נדרש שב"ס להעמיד פיקוח של 3 סוהרים; וכן כי אין לאסירים זכות קנויה להשתתף בשיחות וידאו, והסכמת שב"ס לאפשר למבקש שיחה בת שעה אחת הייתה לפנים משורת הדין ובגדר טובת הנאה.

3.בפסק דינו דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, תוך שקבע כי החלטת שב"ס הייתה סבירה בנסיבות העניין. בפסק הדין צוין כי הסירוב לבקשת המבקש היה מנומק, וכי שב"ס פירט בתגובתו את "המשמעויות השונות הכרוכות בהיענות לבקשת [המבקש] וכן את הפגיעה בניהול סדר יום תקין והצורך בסדרי ביטחון והקצאת משאבים חריגה". עוד קבע בית המשפט כי ההחלטה לאפשר למבקש להשתתף בחתונה באמצעות שיחת וידאו למשך שעה אחת מאזנת נכונה בין השיקולים הרלוונטיים, והובהר כי האירוע יתועד והמבקש יוכל לבקש לצפות בתיעוד זה, גם אם לא ב"שידור חי".

בבקשה למתן רשות ערעור עותר המבקש לכך שיותר לו להשתתף בחתונת בנו בשיחת וידאו בת 3 שעות לפחות, בין 9:00-6:00. לטענתו, שיחת וידאו בת שעה בלבד תאפשר לו "השתתפות במידה הנמוכה ביותר", כאשר שיחה ארוכה יותר אינה מטילה על שב"ס נטל משמעותי – מה שהופך את החלטת שב"ס לבלתי סבירה בעליל. לדברי המבקש, גם אם שיחת וידאו בת 3 שעות דורשת השקעת משאבים מסוימים מצד שב"ס, מדובר בבקשה סבירה לנוכח הצער שייגרם למבקש, לבנו ולשאר בני המשפחה, שאינם אמורים "להיענש" על כך.

4.לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת שב"ס. זאת בהתאם להלכה שלפיה רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית שחורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (ראו רע"ב 2432/19 אבו ג'ומעה נ' מדינת ישראל (4.4.2019)). בענייננו טענותיו של המבקש אינן חורגות מעניינו הפרטי – ודי בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי להתערב בפסק הדין, וזאת בפרט בהינתן ההלכה שלפיה בית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת של שב"ס בשיקול דעתו שלו (ראו רע"ב 5825/21 יפרח נ' שירות בתי הסוהר (25.8.2021)). מתגובת שב"ס כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי עולה בבירור כי בשל הבדלי השעות בין ישראל לבין קנדה, שם תיערך החתונה, השתתפות המבקש באירוע באמצעות שיחת וידאו "בזמן אמת" תדרוש השקעת משאבים משמעותיים והתנהלות חריגה ביותר מצד שב"ס. מכאן, שההחלטה לאפשר למבקש לקיים שיחת וידאו רק בשעות העבודה המקובלות היא סבירה ואף מוצדקת; ויוזכר כי בהחלטה קודמת הורה בית המשפט לאפשר למבקש לקיים שיחת וידאו עם בנו על מנת שיוכל לברכו לפני החתונה.

5.במצב הדברים כפי שתואר, ומבלי להקל ראש ברצונו של המבקש להשתתף באופן פעיל יותר בחתונת בנו, אין מקום לשנות מהחלטת שב"ס ומהחלטת בית המשפט המחוזי שנתנה לה תוקף. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.