פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2728/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקשים:
1. מחמד זועבי
2. עדי זועבי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
3. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט י'
בן-חמו) בעת"א 46283-03-18 מיום 27.3.2018
בשם המבקשים:
עו"ד ראפי מסאלחה
החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.3.2018 (כב' השופט י' בן-חמו ), בגדרה נדחתה עתירת המבקשים להתיר להם לצאת לחופשה מבית הסוהר כדי ליטול חלק בחתונה של בתו של מבקש 1 ואחותו של מבקש 2.
1.
המבקשים הם אב ובנו, אשר נידונו לעונשי מאסר ארוכים – מבקש 1 ל-15 שנות מאסר ; מבקש 2 ל-12 וחצי שנות מאסר – בגין עבירות נשק וקשירת קשר לפשע. השניים ביקשו לאשר להם יציאה לחופשה חריגה על מנת להשתתף בחתונת בתו של מבקש 1, אחותו של מבקש 2 אשר צפויה להיערך בעוד יומיים, ביום 3.4.2018. המשיב התנגד ליציאתם לחופשה כאמור, נוכח יתרת המאסר הארוכה הצפויה לשניים ובעיקר נוכח התייחסות גורמי המודיעין ומשטרת ישראל ממנה עלה כי בעניינו של מבקש 1 קיים מידע מודיעיני המצביע על המשך עיסוק בפלילים ועל מסוכנותו, וכי גם בעניינו של מבקש 2 הצטבר מידע מודיעיני המצביע על מסוכנותו.
2.
לאחר שעיין בחומר המודיעיני, קבע בית המשפט המחוזי כי מהחומר האמור עולה כי המבקשים ממשיכים בהתנהגות פלילית, וכי עולה מסוכנותם של שני המבקשים באופן המעורר חשש כבד כי השניים ינצלו את החופשה, אף אם היא תהא קצרה, לצורך קידום עניינים שליליים. כן צוין כי קיים קשר ישיר בין החומר המודיעיני לבין העבירות בהן הורשעו באופן המחזק את המסוכנות הנשקפת מהשניים. אשר על כן, נמצא כי החלטת הגורם המנהלי שלא לאפשר יצירתם של השניים סבירה, ואין מקום להתערב בה.
3.
מכאן לבקשת רשות הערעור שלפני. המבקשים טענו כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר התבססה על המידע המודיעיני לבדו, כאשר לא פורט מהו הסיכון הממשי המוגדר לציבור, וגם לא נבחנו התנאים והערבויות שיש בהם כדי להפיג את הסיכון האמור.
4.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי לא בנקל תינתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסיר, השמורה למקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית או סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של האסיר (1375/12 אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר (1.9.2012); רע"ב 5436/15 אסור נ' משטרת ישראל , פסקה 13 (15.3.2016.)). הבקשה אשר מבוססת על נתוניהם הפרטניים של המבקשים, אינה מעלה סוגיה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות מיוחדת, ואשר על כן דינה להידחות אף מטעם זה לבדו.
5.
זאת ועוד. כידוע, יציאה לחופשה אינה זכות המוקנית לאסיר, אלא מדובר בפריבילגיה המוענקת לאותם אסירים שנמצאו מתאימים לכך, לפי שיקול דעת הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר (רע"ב 8315/13 מרוואן נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (19.2.2014)), כאשר בית המשפט המחוזי בוחן את שיקול דעת זה, עליו לבחון את חוקיות ההחלטה ואת סבירות הפעלת שיקול הדעת בעניינו של האסיר, ואין הוא רשאי להחליף את שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשיקול דעתו הוא (רע"ב 3301/13 לוזון נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 9 (12.5.2013); רע"ב 5947/08 מדינת ישראל נ' בסה ,
פסקה 6 (14.7.2008)). אשר על כן, בדין אפוא החליט בית המשפט המחוזי לאחר שבחן את עמדת הגורמים המוסמכים ואת החומר המודיעיני שהוצג לפניו ולאחר שמצא כי יש בו כדי לבסס את המסקנה בדבר מסוכנות המבקשים, כי אין לקבל את העתירה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט"ז בניסן התשע"ח (1.4.2018).
ש ו פ ט