רע"ב 5677/18 נהוראי איטח נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ) בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים בעת"א 054397-07-18 מיום 26.7.2018 בגדרה נדחתה בקשת המבקש לאפשר לו לצאת לטקס ברית המילה של בנו שאמור להתקיים ביום ראשון 29.7.2018.

בית משפט קמא (הנשיא א' טל ) דחה את בקשת המבקש להוצאתו לחופשה על מנת להשתתף בברית תוך שהפנה למידעים חסויים שהוגשו בפניו, התנגדות משטרת ישראל, התנגדות גורמי הטיפול והעדר חוות דעת וועדת אלמ"ב . בנוסף לכך, הפנה למידע חסוי מהעת האחרונה שהונח בפניו תוך שציין כי:

"מדובר בהתנהגות שלילית הקשורה להשתייכות העותר לכנופיית פשיעה, ויש בו כדי להצדיק את סירוב המשיב לאפשר לעותר לצאת לברית."

בית משפט קמא אף הבחין בין עניינו של המבקש לבין מקרים אחרים, בהם הותרה יציאתו של האסיר לחופשה לרגל אירוע משפטי.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור; היא הבקשה שלפניי.

למרות שהבקשה עוסקת בעניינו הפרטני של המבקש טענה באת-כוחו כי הבקשה מעלה סוגיה משפטית שעניינה:

"האם לצורך מתן היתר ליציאה לחופשה חריגה לצורך השתתפות באירוע מקרבה ראשונה על בית המשפט לשקול קיומם של הליכי שיקום ואת עמדת הגורמים הסוציאליים, או שמא יציאה שכזו, קל וחומר בליווי סוהרים ובכבילה, אינה מעלה אתה חובה לשקול השתתפות בהליך שיקום משמעותי בבית הסוהר."

בנימוקי הבקשה מניחה באת-כוח המבקש את הרקע לשהייתו של המבקש במאסר כיום בהיותו מרצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 34 חודשים בגין עבירות הצתה וכן הפעלת עונש מאסר מותנה במצטבר בגין עבירות נוספות.

לטענת באת-כוח המבקש, המבקש עומד בתנאים למתן חופשת אסירים ובנסיבות העניין ניתן לאשר לו חופשה מטעמים מיוחדים לרגל הולדת בנו תוך הודגשה חשיבותה של מצוות המילה.

כמו כן נטען כי בית משפט קמא לא איזן נכונה בין השיקולים אותם יש לשקול ובכלל זה פסיקה שהונחה בפניו.

המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה תוך שהפנתה לעברו הפלילי של המבקש (העבירות בהן הורשע בעבר והעבירות אשר בגינן הוא מרצה כיום עונש מאסר לתקופה מצטברת של שנתיים ועשרה חודשים), ובנסיבות היותו מסווג בקטגוריה א' ואינו משולב בסבב חופשות כלל. על כך הוסיפה את דבר היותו משויך לארגון פשיעה, וכן את קיומו של תיק חקירה נגדו משנת 2016 בשל איומים על אחותו אשר בגינו הוא מסווג כיום כאסיר עם "פרופיל אלמ"ב ".

עוד נטען, כי המבקש אינו עומד בקריטריונים הנדרשים לשם יציאה לחופשה חריגה וזאת על בסיס חוות דעת גורמי המודיעין בעניינו אשר אף הפעם לא המליצו להוצאתו לחופשה המבוקשת; התנהגותו השלילית בין כותלי בית הסוהר; חוות דעת משטרת ישראל המתנגדת להוצאתו לחופשה; חוות דעת סוציאלית, ממנה עולה כי המבקש מודה באופן חלקי בעבירותיו; וכן חוות דעת "כללית" של סגנית מפקד בית הסוהר אשר לאור החומר המודיעיני השלילי בעניינו לא המליצה על יציאתו לחופשה חריגה.

הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים תינתן רק במקרים מיוחדים המעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטי של האסיר (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (1986); רע"ב 2728/18 מחמד זועבי

נ' מדינת ישראל (1.4.2018)).

במקרה דנן, כמצוטט לעיל מבקשת באת-כוח המבקש ליתן לבקשה "נופך" של דיון בסוגיה משפטית כללית מעבר לעניינו האישי של המבקש, אך איני סבור כי כך פני הדברים מטעם זה בלבד מוצדקת דחיית הבקשה.

למרות האמור לעיל ביקשתי לעיין במסמך הסודי אשר הונח בפני בית משפט קמא ונחה דעתי כי במכלול החומר אליו נדרש בית משפט קמא היה כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

יחד עם האמור לעיל, אני מוצא לנכון לציין את האמור בתגובת המשיבה, לפיו ככל שתוגש בקשה מתאימה על ידי המבקש, תבחן בחיוב האפשרות לאשר ביקור פתוח עם אשתו ובנו, למשך שעה.

הבקשה נדחית, אפוא.