רע"ב 849/20 עמאד אבו זבארגה נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר-שבע (כב' השופט א' משניות ) בעת"א 10135-11-19 מיום 22.1.2020, בגדרו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת ראש אגף האסיר בשירות בתי הסוהר (להלן: ראש אגף האסיר ) להפסיק את עבודות השירות שביצע המבקש ולהורות על המשך ריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח.

2.

המבקש הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ונגזרו עליו, בהתאם להסדר טיעון, ששה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן עונשים נלווים (ת"פ 44169-09-16). ביום 29.7.2019 נערך למבקש שימוע בפני רכזת עבודות שירות במחוז דרום, וזאת נוכח הטענה כי הלה לא התייצב באופן רציף לעבודות השירות, ואף לא הציג אישורי מחלה בגין כל היעדרויותיו. כל זאת, כך צוין בגיליון השימוע, חרף מספר שיחות בירור שנערכו עמו בנדון. עורכת השימוע ציינה כי לא התרשמה שהמבקש נכון לעשות מאמצים על מנת להשתלב במקומות העבודה אליהם שובץ, והמליצה להפסיק את עבודות השירות של המבקש. ביום 12.9.2019 המליצה אף הממונה הארצית על עבודות שירות על הפסקה כאמור, וביום 22.9.2019 החליט ראש אגף האסיר על הפסקת עבודות השירות של המבקש, ועל המשך ריצוי העונש שנגזר עליו מאחורי סורג ובריח.

3.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי עתירה נגד החלטתו האמורה של ראש אגף האסיר, ובתוך כך ציין כי אף לאחר שניתנה החלטה זו, נגזר דינו למאסר בדרך של עבודות שירות בתיק פלילי נוסף. בתגובה טענה המשיבה כי אכן מתנהלים נגד המבקש שני תיקים פליליים נוספים, אך טרם ניתן בהם גזר דין. עוד נטען כי המבקש הגיע אמנם בשני תיקים אלה להסדרי טיעון לפיהם יושתו עליו עונשי מאסר בפועל אשר ניתן יהיה לרצותם בדרך של עבודות שירות, ואולם, הלכה למעשה, באחד מהתיקים קבע הממונה על עבודות השירות כי המבקש אינו מתאים לעבודות שירות, ובתיק הנוסף צפויה להתקבל חוות דעת דומה.

4.

בפסק דין מיום 22.1.2020 דחה בית המשפט המחוזי את עתירת המבקש, ובתוך כך עמד על ההזדמנויות הרבות שניתנו לו להמשיך בביצוע עבודות השירות, ובכללן שש שיחות בירור, שלושה שינויים בשיבוץ למקומות עבודה, וכן השימוע בגדרו השמיע המבקש את טענותיו. חרף האמור, כך צוין, לא ניצל המבקש את ההזדמנויות האמורות והִרבה להיעדר מעבודות השירות. יתר על כן, צוין כי המבקש אף המשיך וביצע עבירות חמורות במהלך ניהול משפטו הפלילי בתיק דנן, כמו גם בתקופה בה היה עליו לבצע את עבודות השירות. נוכח האמור, נקבע כי לא ניתן לתת במבקש את האמון הנדרש על מנת לאפשר לו להמשיך בביצוע עבודות השירות. משכך קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה על הפסקת עבודות השירות של המבקש היא החלטה סבירה ומתבקשת, אשר אין מקום להתערב בה. בית המשפט המחוזי קבע, אפוא, כי המבקש ימשיך לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו מאחורי סורג ובריח.

על פסק דין זה נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר לצדה הוגשה אף בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 30.1.2020 ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין כאמור.

5.

בבקשה דנן נטען כי המבקש לא היה מיוצג במעמד השימוע שנערך לו, וכי שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את בקשתו לערוך לו שימוע נוסף, בו יהא הוא מיוצג על-ידי עורך דין. עוד נטען כי נמסר למבקש שחוות הדעת בעניין התאמתו לעבודות שירות בשני התיקים הנוספים המתנהלים נגדו תהא מותנית בתוצאות ההליך דנן, ולכן טמונה חשיבות יתירה בקיומו של שימוע נוסף כאמור. המבקש טוען עוד כי הוא ניצב בפני קשיים שאינם תלויים בו בביצוע עבודות השירות, ובין היתר, נטען כי מעסיקים שונים לא חפצו להעסיקו וכי הוא שובץ למקומות עבודה שלא התאימו לו מטעמים שונים. עוד נטען כי המבקש מלא מוטיבציה להמשיך בביצוע עבודות השירות.

6.

בתגובתה סומכת המשיבה ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וטוענת כי בקשת רשות הערעור דנן אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר. כן נטען כי יש לדחות את הטענה לפיה היה על בית המשפט המחוזי להורות על קיומו של שימוע נוסף, וזאת, כך נטען, נוכח העובדה שבזימון לשימוע, עליו חתם המבקש, צוין כי הוא רשאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין. עוד נטען בהקשר זה כי בהליך שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי, כמו גם בבקשה דנן, לא הועלו על ידי באי-כוחו של המבקש טענות חדשות שלא הועלו על ידי המבקש עצמו בעת השימוע, ואשר יש בהן כדי לשנות את ההחלטה על הפסקת עבודות השירות בעניינו. לגופם של דברים, מוסיפה המשיבה וטוענת כי החלטת ראש אגף האסיר להפסיק את עבודות השירות של המבקש היא החלטה סבירה וכי אין מקום להתערב בשיקול הדעת הנתון בכגון דא לגורמים הממונים בשירות בתי הסוהר.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הלכה ידועה היא כי בית משפט זה ייתן רשות לערער על הכרעות בעתירות אסיר רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ראו: רע"ב 3205/19 הייב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (4.6.2019); רע"ב 7441/19 גוטמן נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (11.11.2019)). בענייננו, טענות המבקש נטועות כל כולן בנסיבותיו הפרטניות, ומשכך לא מצאתי כי הבקשה דנן מגלה עילה למתן רשות ערעור כאמור. זאת, אף על-פי הגישה המקלה באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שני" (ראו: חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס ברע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 3863/18 ניסימוב נ' נציבת בתי הסוהר , פסקה 21 (17.5.2018)).

8.

למעלה מן הצורך, אוסיף ואציין כי לא ראיתי להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אף לגופם של דברים. לא אחת ציין בית משפט זה כי ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות הוא משום פריווילגיה הניתנת למורשע בדין, אשר נדרש לעמוד בחובות ובתנאים המוטלים עליו במסגרת ביצוען של עבודות השירות (ראו: רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת , פסקה 9 (10.11.2013); עניין גוטמן , בפסקה 9). הפרתם של חובות ותנאים אלה, ובתוך כך, היעדרות חוזרת ונשנית ממקום עבודות השירות ללא אישור כדין, עשויה להביא לשלילתה של הפריווילגיה האמורה, ולריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח (ראו: סעיף 51ט(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

9.

כך, בענייננו, המבקש הִרבה להיעדר ממקומות העבודה אליהם שובץ לשם ביצוע עבודות השירות, תוך הצגת אישורי מחלה חלקיים בלבד. חרף הזדמנויות חוזרות ונשנות, מקומות עבודה שונים אליהם שובץ, ואף שיחות בירור רבות ושימוע שנערכו לו – המשיך המבקש בהיעדרויותיו ואף הגדיל לעשות וביצע באותה התקופה עבירות נוספות. אשר על כן, אני סבורה כי לא נפל פגם בהחלטת הגורמים הממונים בשירות בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות של המבקש.

10.

בנוסף, ראיתי לדחות את טענת המבקש בדבר קיום השימוע בעניינו מבלי שהיה מיוצג על-ידי עורך דין, וזאת הואיל ובטופס הזימון לשימוע שנמסר למבקש (נספח מש/9 לתגובת המשיבה), הלה יו ּ דע במפורש בדבר זכותו להיות מיוצג על-ידי עורך דין, ובחר לוותר על זכות זו (ראו: רע"ב 2699/18 קובי נ' שירות בתי הסוהר הממונה על עבודות השירות , פסקה 13 (30.4.2018)). אציין גם כי לא מצאתי שהיעדר הייצוג במעמד השימוע פגע בזכות הטיעון של המבקש, באשר התרשמתי כי ניתנה לו ההזדמנות להעלות בפני עורכת השימוע את טענותיו כדבעי.

11.

נוכח כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 30.1.2020 – מבוטל.

המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונש המאסר שנגזר עליו ביום 1.3.2020 עד השעה 10:00 בכלא אשל, או על-פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מהחלטה זו. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.