רע"ב 7290/21 דניאל חי אלחייק נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת מיכל ברנט ) בעת"א 9707-10-21 מיום 12.10.2021, במסגרתה הורה על הפסקה מינהלית של ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש בדרך של עבודות שירות, כך שיתרת העונש תרוצה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

2.

ביום 6.8.2020 הורשע המבקש על ידי בית משפט השלום בראשון לציון

בעבירת תקיפת סתם בנסיבות מחמירות – בן זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1982. ביום 22.10.2020 גזר בית המשפט על המבקש שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים (ת"פ 63327-11-18. כב' השופט גיא אבנון ).

3.

ביום 21.1.2021 החל המבקש לבצע את עבודות השירות בפארק העירוני בכפר-סבא, וביום 9.2.2021, לנוכח סגירתו של הפארק, הוצב המבקש בסניף הדואר בכפר סבא. במהלך חודש פברואר 2021 נעדר המבקש מספר פעמים מעבודתו בסניף הדואר, ומעסיקו מסר כי הוא אינו מרוצה מתפקודו. עקב כך, ביום 22.3.2021, הוצב המבקש לביצוע עבודות השירות בבית העלמין נורדאו בכפר סבא. לאחר מספר רב של היעדרויות בלתי מוצדקות וניסיונות לשוחח עם המערער ולהזהירו, ביום 20.4.2021 הוזמן המבקש לשימוע. השימוע התקיים ביום 7.7.2021 לפני הממונה על עבודות שירות – מפקדת גוש מרכז (להלן: הממונה ), ובמהלכו טען המבקש כי בחודש מרץ 2021 חלה בקורונה ובחודש אפריל 2021 עבר תאונת דרכים, כך שנבצר ממנו להתייצב לעבודות השירות. לאחר השימוע, ביום 13.7.2021, הוחלט לתת למבקש הזדמנות נוספת לביצוע מאסרו בדרך של עבודות שירות בתחנת המשטרה ברעננה, ואולם הוא המשיך שלא להתייצב כנדרש. ביום 11.8.2021 נשלחה למבקש הודעה על הפסקה מינהלית של ביצוע עבודות השירות, ועל ריצוי יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח.

4.

על החלטה זו הגיש המבקש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, וזו נדחתה ביום 12.10.2021. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקש הרבה להיעדר מעבודות השירות, לעתים למשך תקופות ממושכות, וזאת מבלי שיידע את הגורמים הרלוונטיים (וממילא מבלי שהציג אישורים רפואיים או אחרים המצדיקים את היעדרויותיו). כך גם, צוין כי המבקש נמנע מלהשיב לשיחות טלפון שביצע המפקח על עבודות השירות לו ולבני משפחתו. בנסיבות אלו, נקבע כי דין העתירה להידחות.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ולצידה בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי עונש המאסר. במסגרת הבקשה, המתמצה בשני עמודים, טוען המבקש, שאיננו מיוצג, כי לא ביצע את העבירה בה הורשע וכי ברצונו לשקם את חייו.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, ללא צורך בתגובה. ההחלטה בעניינו של המבקש נתקבלה לאחר שנמנע מלהתייצב באופן סדיר לעבודות השירות במשך חודשים ארוכים, וזאת על אף מאמצים חוזרים ונשנים מצד הממונה לאיתור מסגרת מתאימה לריצוי עבודות השירות. עוד יש להוסיף כי המבקש אף לא טרח ליצור קשר עם הממונים עליו ביחס להיעדרויותיו, לא נענה לניסיונותיהם ליצור עמו קשר, ולא הציג כל מסמך רפואי שיש בו כדי להצדיק את היעדרויותיו הרבות. בנסיבות אלה, וכיוון שריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות הוא בגדר הקלה בחומרת הדין המותנית בעמידת האסיר בחובות ובתנאים המוטלים עליו במסגרת ביצוען, סבורני כי החלטת בית המשפט קמא לא מגלה כל עילה להתערבות (והשוו: רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת , פסקה 9 (10.11.2013); רע"ב 7441/19 גוטמן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (11.11.2013); רע"ב 849/20 זבארגה נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (19.2.2020)).

7.

בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה. מובהר למבקש כי עליו להתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1.11.2021 בשעה 10:00 בבית סוהר "הדרים" בהתאם להחלטות כב' השופטת מיכל ברנט מימים 12.10.2021 ו-22.10.2021.