רע"ב 8795/21 אבי דרעי נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה מ' ברנט ) בעת"א 66302-11-21 מיום 14.12.2021, בגדרה נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת המשיב להורות על הפסקה מנהלית של עבודות שירות.

רקע והליכים קודמים

1.

על המבקש נגזרו 3.5 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, אליהן אמור היה להתייצב ביום 17.1.2021. המבקש לא התייצב במועד, שכן לטענתו שהה בחו"ל ומשחזר שהה בבידוד. עד 31.8.2021 ריצה המבקש רק 27 ימי עבודות שירות.

2.

ביום 31.8.2021 נערך למבקש שימוע (להלן: השימוע הראשון ), בסיומו הוחלט ליתן למבקש הזדמנות נוספת, לפנים משורת הדין, לרצות את עונשו על דרך של עבודות שירות. הוא זומן לשימוע נוסף, אשר נקבע ליום 27.10.2021 (להלן: השימוע השני ).

3.

אף שההזמנה לשימוע השני נמסרה למבקש והוא חתם על ההזמנה, ואף שתוזכר בנוגע לקיומו יום לפני שנערך, המבקש לא התייצב לשימוע בעניינו. משכך, ובשים לב לכך שבחלוף כשנה מהמועד בו אמור היה המבקש להתחיל לרצות את עונשו הוא ביצע 27 ימים עבודה בלבד, החליט המשיב על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

4.

המבקש עתר כנגד החלטה זו לבית משפט קמא, ועתירתו נדחתה. בפסק הדין, עמד בית המשפט על כי ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות הוא בגדר הטבה הניתנת למי שנושא בעונשו באחריות הנדרשת. משלא עמד המבקש בחובותיו כעובד שירות, נמצא כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב בעניינו.

5.

המבקש לא השלים עם פסק דין זה. מכאן בקשת רשות הערעור ובקשת עיכוב הביצוע שלפניי.

טענות המבקש

6.

בבקשתו, טוען המבקש כי זכותו להליך הוגן נפגעה, מפני שחלק מן הדיון בבית משפט קמא נערך ללא נוכחות עורך דינו. עוד נטען כי מאז השימוע הראשון לא שובץ המבקש למסגרת בה נדרש לרצות את יתרת עונשו, וזאת חרף פנייתו לכאורה לגורם הרלוונטי במשיב. לגופם של דברים טען המבקש כי נפלו פגמים שונים בהתנהלות המשיב בעניינו, ובין היתר כי ההחלטה בדבר הפסקת עבודות השירות והמרתן בעונש מאסר נמסרה למבקש בשיחת טלפון וללא מסמך כתוב, וכי העובדה שהשימוע השני נערך שלא בנוכחות המבקש שללה ממנו את האפשרות לשטוח טענותיו בפני הגורמים הרלוונטיים.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

8.

הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר, התשל"ב-1971 תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ראו, למשל: רע"ב 2666/21 ביטון נ' הממונה על עבודות שירות (19.4.2021)). טענות המבקש נטועות כולן בעניינו הפרטי ובנסיבותיו הקונקרטיות, ומשכך אינן מעוררות כל סוגיה עקרונית. בזאת די כדי לדחות את הבקשה.

9.

למעלה מן הצורך, יוער כי אף לגופם של דברים לא מצאתי כי נפלה כל טעות בפסק דינו של בית משפט קמא. מפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי המשיב נמנע מלרצות את העונש שנגזר עליו בדרך של עבודות שירות. המשיב ביצע מאמצים חוזרים ונשנים ליצור קשר עם המבקש, אשר אף נמנע מלהתייצב לשימוע בעניינו. כידוע, ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות היא בגדר הטבה, המותנית בעמידת האסיר בחובות ובתנאים המוטלים עליו במסגרת ריצוי עונשו (ראו והשוו, למשל: רע"ב 7290/21 אלחייק נ' מדינת ישראל (28.10.2021)). משלא עמד המבקש בחובותיו, לא מצאתי כי פסק דינו של בית משפט קמא מגלה כל עילה להתערבות.

10.

סוף דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא נדחית גם בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה עמה. מובהר בזאת למבקש כי עליו להתייצב לריצוי יתרת מאסרו בבית המעצר "הדרים", ביום 26.12.2021 עד השעה 08:00, בהתאם לפסק הדין קמא, כשברשותו תעודה מזהה ועותק מהחלטה זו.