פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2666/21
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
שלמה ביטון
נ ג ד
המשיבים:
1. הממונה על עבודות שירות
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בתיק עת"א 36478-03-21
מיום 8.4.2021 שניתן על ידי כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ; בקשה לעיכוב ביצוע
ובקשה למינוי סניגור
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ ) בעת"א 36478-03-21 מיום 8.4.2021, בגדרה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה ) להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהוטלו עליו ולשאת את יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
רקע והליכים קודמים
1.
המבקש נדון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות (פ"ל 3226-03-16
מדינת ישראל נ' ביטון (12.5.2019)).
2.
ביום 15.2.2021 ניתנה החלטת הממונה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות, לאחר שהמבקש נמנע מביצוע העבודות מסיבות שונות, ובפועל ריצה בין 17.11.2019 ועד מתן ההחלטה רק 8 ימי עבודה.
3.
על החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי, בטענה כי ההחלטה אינה מידתית, כי השימוע שהוביל לקבלתה לא בוצע בלב פתוח ובנפש חפצה, וכן כי לא ניתן משקל לכך שבפעם האחרונה בה נעדר מעבודות השירות, היה נתון במעצר במסגרת תיק אחר.
4.
לאחר דיון, שבמהלכו היה המבקש מיוצג, דחה בית המשפט את העתירה. בית המשפט קבע כי לא נפלה טעות בהחלטת הממונה. בתוך כך, עמד בית המשפט על כך שאין מדובר בהיעדרות חד פעמית, כי אם בסדרה ארוכה של אירועים במהלכם נמנע העותר מביצוע עבודות השירות; כי העותר התייצב לריצוי עונשו רק בחלוף 20 ימים ולאחר שנעשו מאמצים לאתרו; וכי בעבר ניתנה לו הזדמנות נוספת לריצוי עבודות שירות שהופסקו.
המבקש ממאן להשלים עם החלטה זו. מכאן הבקשה שלפני.
טענות המבקש
5.
בבקשתו, אותה הגיש המבקש ללא ייצוג משפטי, טען, בין היתר, כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספק לכך שנעצר ביום בו אמור היה להתחיל לבצע את עבודות השירות במסגרת חדשה. עוד טען המבקש כי לא ניתן משקל לכך שהמפקח על עבודות השירות הורה למבקש על החלפת מסגרת ריצוי העונש וכי שורת בעיות רפואיות מנעו ממנו את ריצוי עבודות השירות עד כה. כן ביקש כי אורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר ועל מינוי סנגור.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.
7.
הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר, התשל"ב-1971 תינתן במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש (רע"ב 7913/18 פרנוך נ' הממונה על עבודות שירות (12.11.2018)). טענות המבקש נוגעות לעניינו הפרטי ולנסיבותיו הקונקרטיות, ומשכך אינן מעוררות כל סוגיה עקרונית, ואף לא נטען לכך.
8.
הרבה למעלה מן הצורך, יוער כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא, כאשר קבע כי אין עילה כלשהי להתערב בשיקול דעתו של הממונה. ראוי להזכיר, כי עבודות שירות ניתנות בידי אדם שהורשע כפריבילגיה, כחלופה מקלה לעונש מאסר בפועל, ומקום שאינו מבצען כראוי ואינו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית לחלופת מאסר זו – תישלל ממנו הפריבילגיה (ראו למשל: רע"ב 9867/17 נאשף נ' מדינת ישראל (28.12.2017)).
9.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא נדחות גם הבקשות לעיכוב ביצוע ולמינוי סנגור.
ניתנה
היום, ז' באייר התשפ"א (19.4.2021).
ש ו פ ט