החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 3405/11 מחמד עשור נ. שירות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בעתירת אסירבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות אסירים, בצירוף בקשה להארכת מועד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין חלוקת עיתונים בערבית לאסיר, בשל איחור של כשלושה שבועות ללא טעם ממשי. הבקשה התקבלה לרישום בכל הנוגע להחלטה בעניין רכישת ירקות בקנטינה, שהוגשה במועדה. ההכרעה מבוססת על הכלל לפיו מועדים בעתירות אסירים יש לקיים, אלא אם הוכח טעם המניח את הדעת.

העובדות

המבקש, אסיר, עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים בשתי סוגיות: חלוקת עיתונים בערבית ורכישת ירקות בקנטינה. ההחלטה בעניין העיתונים מיום 8.3.2011 הושגה עליה באיחור של כ-21 ימים מהמועד הקבוע בדין. המבקש טען כי ניסה להגיש את ההליך כבר ב-10.3.2011, אך לא נמצא תיעוד לכך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מיום 8.3.2011 שעניינה חלוקת עיתונים בשפה הערבית בכלא?
  2. 2.האם הוכח טעם המניח את הדעת להארכת מועד בעתירת אסיר?

הלכות

  1. 1

    בעתירות אסירים הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין, והארכת מועד תינתן רק אם הוכח טעם המניח את הדעת.

    ״גם בעתירות אסירים הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין ולפיכך הארכת מועד תינתן רק אם הוכח טעם המניח את הדעת.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לניסיון הגשה במועד, שלא נמצאו לה תימוכין במערכת המחשוב או בתיעוד הכלא, אינה מספקת טעם ממשי לאיחור משמעותי.

    ״משלא נמצאוּ תימוכין לטענת המבקש כי ניסה להגיש את ההליך בתוך המועד הקבוע לכך בדין, אין מנוס מהמסקנה כי לא עלה בידו להצביע על קיומו של טעם ממשי לאיחור הנדון.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם המניח את הדעת
  • בקשת רשות ערעור
  • בית-המשפט לעניינים מנהליים
  • איחור
  • חלוקת עיתונים
  • קנטינה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

רע"ב

3405/11

בפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המבקש:

מחמד עשור

נ ג ד

המשיב:

שירות בתי הסוהר

הוגש הליך

החלטה

1.

המבקש מעוניין להשיג על שתי החלטות של בית-המשפט לעניינים מנהליים שדן בעתירתו כאסיר: האחת , החלטה מיום 8.3.2011 שניתנה במעמד המבקש כשאינו מיוצג. באותה החלטה נדחתה עתירתו של המבקש בנוגע לחלוקת עיתונים בשפה הערבית בכלא. השנייה , החלטה מיום 14.4.2011 שניתנה בהעדר הצדדים, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש בנוגע לרכישת ירקות טריים בקנטינה.

2.

ההליך שבכותרת נפתח במזכירות בית-משפט זה ביום 3.5.2011. בהתחשב בפגרת חג הפסח, ההליך הוגש במועדו בכל הנוגע להחלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים מיום 14.4.2011. בעניינה של החלטה זו לא נדרשת, אפוא, אורכה ומן הדין לקבל לרישום את בקשת רשות הערעור מטעם המבקש. זאת, בלא שאביע כל עמדה בדבר סיכויי ההליך לגופו.

3.

שונים הם פני הדברים בנוגע להחלטה המוקדמת יותר של בית-המשפט לעניינים מנהליים מיום 8.3.2011 . בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור בנוגע להחלטה האמורה, חל ביום 23.3.2011 . השגת המבקש בנוגע להחלטה זו נקלטה לראשונה במזכירות בית-משפט זה ביום 13.4.2011 , קרי- באיחור של 21 ימים. ההשגה נדחתה מן המרשם בהעדר אורכה, ומכאן הבקשה שלפניי.

לטענת המבקש, הוא ניסה להגיש הליך ערעורי לבית-משפט זה כבר ביום 10.3.2011, קרי- בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך. יוער כי על-גבי פנייתו הראשונה של המבקש לבית-המשפט העליון, נרשם בכתב-יד התאריך 10.3.2011. עם זאת, בדיקה במערכת המחשוב העלתה כי הפנייה הוגשה לראשונה למזכירות בית-המשפט רק בחלוף כחודש לאחר מכן - ביום 13.4.2011. זאת ועוד; מבירור שערך המשיב עולה כי בכלא בו שוהה המבקש אין כל תיעוד לניסיון להגיש את ההליך במועד מוקדם יותר כנטען על-ידו. בנסיבות אלה, נקודת המוצא היא כי ההליך הוגש ביום 13.4.2011, קרי- באיחור של כשלושה שבועות. לאיחור משמעותי זה לא הציג המבקש הסבר מספק. אמנם, בהליך שלפניי אין הכרח בקיומו של "טעם מיוחד" כנדרש בהליכים אזרחיים. עם זאת, גם בעתירות אסירים הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין ולפיכך הארכת מועד תינתן רק אם הוכח "טעם המניח את הדעת". משלא נמצאוּ תימוכין לטענת המבקש כי ניסה להגיש את ההליך בתוך המועד הקבוע לכך בדין, אין מנוס מהמסקנה כי לא עלה בידו להצביע על קיומו של טעם ממשי לאיחור הנדון. לכך יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי אינם נחזים להיות טובים, ואף בכך יש כדי לתמוך בדחייתה של בקשת האורכה.

4.

סוף דבר; הבקשה להארכת מועד נדחית בכל הנוגע להחלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים מיום 8.3.2011 שעניינה חלוקת עיתונים. עם זאת, המזכירות תקבל לרישום את בקשת רשות הערעור מטעם המבקש בכל הנוגע להחלטת בית-המשפט לעניינים מנהליים מיום 11.4.2011 שעניינה רכישת ירקות בקנטינה, ותתייק החלטה זו בתיק השופט שיישב בדין .

ניתן היום, ד' בסיוון תשע"א

(6.6.2011).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בעתירות אסירים הכלל הוא כי יש לקיים את המועדים הקבועים בדין, והארכת מועד תינתן רק אם הוכח טעם המניח את הדעת.
  2. 2טענה לניסיון הגשה במועד, שלא נמצאו לה תימוכין במערכת המחשוב או בתיעוד הכלא, אינה מספקת טעם ממשי לאיחור משמעותי.