רע"ב 3531/03 אבו סלימאן סלאח נ. שב"ס

בקשת רשות לערער על החלטתו של בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (כב' השופט צבי גורפינקל) בעע"א 1328/03.

2.לאחר שהורשע בשורה של עבירות חמורות ובהן סיוע להריגה, עבירות אלימות ועבירות סמים, מרצה עתה המבקש עונש מאסר בן כתשע שנים וחצי (החל ביום 24.7.1996). עד לחודש פברואר 2002 נהג המשיב לאפשר למבקש לצאת לחופשות, ואולם משנתפס באחת החופשות מפר את תנאי שיחרורו בביצוע עבירות שונות, נשללה זכותו לחופשה לתקופה של שישה חודשים . ששת החודשים חלפו-עברו, אולם המשיב מסרב לאפשר למבקש לצאת לחופשות בסוברו כי יציאתו לחופשה יהא בה כדי לסכן את שלום הציבור ובטחונו. המבקש עתר לבית-המשפט המחוזי ועתירתו נדחתה. ובלשון בית-המשפט:

אסיר זכאי לצאת לחופשות בתנאי שהוא ממלא אחר הוראות בית הסוהר ומצדיק מתן אמון בו. כאשר הוא מנצל את חופשותיו בעת ביצוע עבירות הרי גם לאחר תום הענישה של מניעת חופשות יש לבדוק האם הוא ראוי לאמון נוסף. בכך יש לצרף מידע שעל פיו הוצאתו של העותר לחופשות יביא לסיכון לבני אדם.

מידע זה איננו רק ידיעה מודיעינית אלא מידע מאומת וכאשר מצרפים את הסיכון הנשקף מהעותר אם יוצא לחופשה אל העובדה שהפר כבר אמון שניתן בו אין מקום להוסיף ולסכן את הציבור והחלטת המשיב שלא להוציאו לחופשות מוצדקת בנסיבות המקרה.

3.עתה מבקש המבקש כי יותַן לו לערער על החלטה זו, וכי בית-משפט זה יורה למשיב לשלבו בסבב החופשות מבית-הכלא. לטענת המבקש, הפרת תנאי שיחרור שבוצעה לפני למעלה משנה, היא כשלעצמה אינה מצדיקה את הפסקת חופשותיו, ואילו המידע המודיעיני שהוצג לבית-המשפט כי קיימת, כביכול, סכנה לציבור בשיחרורו, הינו מידע מיושן שלא ניתן לבסס עליו החלטה כלשהי.

4.דין הבקשה דחייה. כידוע, רשות ערעור בעניין כעניינו של המבקש לא תינתן אלא אם מתעוררת בעיה משפטית או בעיה אחרת בעלת חשיבות מיוחדת וכללית (רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ; לא פורסם). בעיה מעין-זו לא נמצאה לנו בענייננו, ואף המבקש אינו מציג בבקשתו כל בעיה משפטית מעין זו. בית-משפט קמא נדרש לטענותיו של המבקש והחליט לדחותן לגופן בשים-לב למעשיו של המבקש בעבר ובתיתו דעתו למידע סודי שהוצג לפניו, ולא מצאתי כי נפל בה באותה החלטה פגם המצדיק מתן רשות ערעור.

אני מחליט אפוא לדחות את הבקשה.